תארו לעצמכם: כמוסה בטוחה לשימוש, פשוטה וקלה מאוד לנטילה, שתוכל להגביר ולשפר את היצירתיות והסקרנות של הילד, לחשיבה נבונה, חוסן נפשי, לעליזות וליכולת התאוששות מהירה ממצבים קריטיים.

בשלב זה תרופה כזאת עדיין איננה קיימת בשוק, אבל איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP), מאיגודי הרופאים המובילים בעולם שחבריו וגם עמיתיהם בעולם מאמצים בחום את המלצותיו-הנחיותיו, סבור ש"תרופת פלא" כזאת כבר נמצאת בהישג יד.

עובדה: במסמך קליני חדש שהאיגוד פרסם בשבוע שעבר, תחת הכותרת "כוחו של המשחק" ("The Power of Play"), הוא ממליץ לרופאים שבכל ביקור ביקורת תקופתית שהילד עורך בליווי הוריו, יש לעודד אותו ואותם לשחק ולהשתתף, כמה שיותר, במשחקי ילדים. התקשורת בארה"ב מיהרה "לחבק" את ההנחיה החדשנית הזאת ו"לוס אנג'לס טיימס" אף הכתיר אותה: "המרשם שרופא הילדים ינפק בקרוב בכל בדיקה תקופתית יהיה – משחק".

במסמך שפורסם ב-Pediatrics נכתב: "הדרך רבת העוצמה ביותר בלמידה של ילדים איננה רק רכישת ידע בכיתה בבית הספר או בספריה אלא דווקא במגרשי משחקים, בחדר משחקים. אין זה מוגזם להצביע על חשיבות המשחק לשם למידה".

יו"ר איגוד רופאי הילדים בישראל, פרופ' שי אשכנזי: "משחקי ילדים איכותיים ויצירתיים יכולים בהחלט לקדם ילדים, והדבר מותנה כמובן באיכות המשחקים ובתנאי שלא יהיו אלימים"

ראש הצוות שחיבר את המסמך הזה המכוון לרופאים, ד"ר מיכאל יוגמן (Michael Yogman), מומחה ברפואת ילדים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, רואה חשיבות גדולה במשחקים לצורך רכישת שורה ארוכה של מיומנויות הנדרשות לחיים במאה ה-21. "זה אולי ייראה לכם מיושן, 'אולד-פשן', אבל יש מיומנויות שניתן לרכוש וללמוד אותן כאשר אין אומרים או מורים לילדים מה עליהם לעשות. למשל, משחק תחרותי שאיננו על פי הכללים המסודרים, כזה שמחייב גם כוח, או משחק שמתקיים בחוץ, או משחק חברתי או מה שמתיימר להיות משחק – כי ילדים מפיקים מפעילויות כאלו מסקנות חשובות מאוד, מההזדמנות שניתנת להם להשתפר תוך כדי תנועה", ציין יוגמן.

גם יו"ר איגוד רופאי הילדים בישראל, פרופ' שי אשכנזי, סבור ש"משחקי ילדים איכותיים ויצירתיים יכולים בהחלט לקדם ילדים, והדבר מותנה כמובן באיכות המשחקים ובתנאי שלא יהיו אלימים".

העצה שפרסם AAP מופנית גם להורים. לאחר שבמשך שנים "שברו את הראש" איזה צעצוע לקנות לילדם, אילו אפליקציות להוריד מהרשת ולאילו חוגים ותכניות למידה ייעודיות לרכישת מיומנויות לשלוח את בנם או בתם לאחר שעות הלימודים בבית הספר, הם מתבקשים: "פשוט תנו להם לשחק ויותר טוב: שחקו יחד איתם, כי בכך אתם מקדמים אותם הרבה יותר ולא משיגים אותם לאחור".

המסמך איננו כולל המלצות ספציפיות לגבי מינון המשחקים אבל מנחה את רופאי הילדים לייעץ על משחקים לפני שהפעוטות מגיעים לגיל שנתיים משום שמשחק הוא חיוני להתפתחותם הבריאה. התפתחות בריאה היא למעשה ההצדקה לרופאי ילדים להמליץ על כך

הבסיס העצבי שמסייע לאדם לשאוף להשגת מטרות

המסמך איננו כולל המלצות ספציפיות לגבי מינון המשחקים אבל ממליץ, למעשה מנחה את רופאי הילדים לייעץ על משחקים לפני שהפעוטות מגיעים לגיל שנתיים משום שמשחק הוא חיוני להתפתחותם הבריאה. התפתחות בריאה היא למעשה ההצדקה לרופאי ילדים להמליץ על כך, ממש יחד עם ההמלצות שבשגרה כמו חיסונים, בדיקות רפואיות, טיפולים נחוצים, תרופות. מחברי המסמך מצדדים גם בהחזרת משחקים לבתי הספר.

"משחק איננו עניין של מה בכך, טיפשי, חסר ערך", קובעת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים במסמך. "משחק מחנך ילדים לרכישת כושר המצאה, תבונה, פיקחות, תושייה, שיתוף פעולה עם ילדים אחרים ומיומנויות לפתרון בעיות – כל מה שלמעשה הוא קריטי לכוח העבודה במאה ה-21. משחק מניח את הבסיס העצבי שמסייע לאדם לשאוף להשגת מטרות, יעדים ולהתעלם ממצבים פתאומיים של הסחת הדעת".

עוד מדגיש מסמך ההמלצות לרופאים: "כאשר ההורים נוטלים חלק במשחק עם ילדיהם, זה מעמיק את היחסים ביניהם ובונה סוללת-הגנה כנגד אפקטים רעילים של עקת דחק, סטרס מכל הסוגים, כולל עוני". לדעת רופאי הילדים, משחק חיוני לכל המיומנויות בחיים בעלות ערך עבור בגירים ושאותם למעשה ניתן לרכוש ולבנות במשחק. "שיתוף פעולה, משא ומתן, פתרון סכסוכים, קבלת החלטות, זהות עצמית, הכרה ביכולת הפעולה העצמאית, יצירתיות, חוש פעלתנות, מנהיגות ופעילות גופנית מוגברת – אלו הן רק חלק מהמיומנויות והתועלת שילדים מפיקים דרך משחק", כתב הצוות של ד"ר יוגמן.

המסמך נולד לא במקרה. מחקרים הראו באחרונה כי הילדים של היום ממש "נסחטים" מרוב דרישות לימודיות הולכות וגוברות שמציגים להם בתי הספר ואולי מעל לכל עומדת החדירה חסרת הרחמים של המדיה הדיגיטלית ביומיום שלהם, לצד הורים שמעמיסים על ילדיהם פעילויות מאורגנות או שהם עצמם עסוקים מדי או לחוצים מכדי לשחק.

המגמות הללו מוכרות מזמן. מחקר שנעשה בארה"ב על ניצול הזמן, הראה כי בין השנים 1981 ל-1997 חלה ירידה ב-25% בזמן שילדים מקדישים למשחקים פשוטים. במערכת החינוך בארה"ב נכנסה לתוקף ב-2001 רפורמה שמעלה מאז באופן עקבי את משך הזמן שיש להקדיש באופן מלא להכנות למבחנים סטנדרטיים. בתי הספר ממוקדים במה שמכונה "למידה ותרגול", שרק "חתכה" באופן עמוק את משך הזמן החופשי למשחק.

קונסורציום Alliance for Childhood שכלל מחנכים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות והתפתחות הילד, הגדיר את אובדן הזמן החופשי בילדות "טרגדיה לילדים עצמם ואפילו לאומה ולמעשה לעולם". ילדים קטנים שנמצאים בגני ילדים המבוססים על משחק מגיעים בסופו של דבר למיומנויות אינטלקטואליות טובות יותר והם עשויים אף יותר להיות אנשים בריאים יותר

אם זה לא משכנע אתכם במידה מספקת, ב-2009 נערך מחקר אחר בגני ילדים (כיתות חובה) בלוס אנג'לס ומצא כי נטל "דרישות לימודיות" על בני חמש הותיר לילדים בממוצע 19 דקות ביום למשחק מתוך בחירה, וזאת כאשר אפשרו להם לבנות עם אבני משחק או צעצועים אחרים עם ילדים אחרים. אחד מכל ארבעה מורים וגננות דיווח לעורכי אותו מחקר כי "לא נשאר זמן למשחק חופשי". הלחצים המוגברים של דרישות לימודיות הותירו 30% מכיתות הגן בארה"ב ללא הפסקות למנוחה או זמן למשחק חופשי, מחוץ לכיתה. בעקבות ממצאים אלה פרסמה ב-2013 האקדמיה האמריקנית של רופאי הילדים נייר עמדה שבו הדגישה את "התפקיד החיוני של הפסקה, בין השיעורים, בבית הספר".

רופאי הילדים אינם לבד בנושא הזה. תחת הכותרת "משבר בגן הילדים", במסמך שהוכן עוד ב-2009 על ידי קונסורציום Alliance for Childhood שכלל מחנכים, אנשי מקצוע בתחום הבריאות והתפתחות הילד, הגדירו מחבריו את אובדן הזמן החופשי בילדות "טרגדיה לילדים עצמם ואפילו לאומה ולמעשה לעולם". ילדים קטנים שנמצאים בגני ילדים המבוססים על משחק מגיעים בסופו של דבר ליכולת קריאה טובה יותר ולעוד מיומנויות אינטלקטואליות והם עשויים אף להיות אנשים בריאים יותר", ציינו מחברי המסמך. ואמנם, מחקרים חדשים יותר הוכיחו כי הקדשת  זמן למשחק באבני בניין (לגו ודומיו) עשויה להיות טובה יותר להתפתחות הילד ויעילה יותר ליכולות בחשבון, הן בגן חובה והן בכיתות הראשונות בבית הספר.

במקום להתמקד בגן חובה אך ורק בהקניית מיומנויות למידה כמו לדקלם את האל"ף-בי"ת, קריאה ראשונית בעזרת כרטיסיות ומשחקי מחשב וכך ללמד אותם למבחנים – פעילויות שלגביהן קיימת הפרזה כאילו הן מקדמות שיפור בתוצאות מבחנים – חשוב הרבה יותר לטפח את שמחת הלמידה דרך משחק, שזו דרך טובה הרבה יותר כדי לעודד הצלחה לימודית ארוכת טווח, מדגיש ד"ר יוגמן במסמך שהוכן עתה.

לשחק במקום לבלות מול צגים

עוד ציין יוגמן: "חשוב הרבה יותר לשחק מאשר לבלות שעות על גבי שעות מול צג מחשב, סמארטפון או טאבלט ומכשירים דיגיטליים נפוצים אחרים". דו"ח שפורסם בארה"ב אשתקד מגורם בשם Common Sense Media הצביע על כך שילדים למטה מגיל שמונה מבלים בממוצע שעתיים ו-19 דקות מדי יום מול צגים וילדים בני פחות משנתיים – 42 דקות בממוצע ביום.

הירידה במשך הזמן המוקדש למשחק מסוכנת במיוחד ל-20% מהילדים בארה"ב החיים בתנאי עוני. מדובר ב-14 מיליון ילדים שזקוקים בדחיפות לפתח גם יכולת להתאוששות מהירה וזאת ניתן להשיג במשחק

הזינוק בשימוש במכשירים דיגיטליים בא יחד עם העלייה בסיכונים להשמנת יתר, לחסר בשעות שינה, לאיחורים בהתפתחות דיבור ושפה, קוגניציה וגם לאיחור ביצירת קשרים חברתיים. בנושא זה הופיע מסמך של ה-AAP כבר ב-2016.

עם זאת טוען ד"ר יוגמן כי משחקים דיגיטליים רבים ופעילויות מבוססות שימוש בצגים עשויים לטפח כמה מהנושאים שילדים בעצם רוכשים דרך משחק רגיל: יכולת לפתור בעיות, מיומנויות מרחביות, התמדה והתעקשות להשלים מטלות, אולם משחק רגיל עדיף משום שהוא יותר בריא.

"יש מחיר לכך שהורים מאפשרים, בקלות רבה מדי, לילד להשתעשע באייפון משום שהם עסוקים – כי עבור ילדים קטנים אלה פירושו יותר מדי פעילות פסיבית. ילדים לומדים טוב יותר כאשר הם מעורבים בפעילויות שבהן הם מגלים דברים חדשים. להתפתחות השפה חשובה יותר מעורבות של אנשים אמיתיים במציאות, ולא צגי מחשב".

ד"ר יוגמן הצביע על כך שהירידה במשך הזמן המוקדש למשחק מסוכנת במיוחד ל-20% מהילדים בארה"ב החיים בתנאי עוני. מדובר ב-14 מיליון ילדים שזקוקים בדחיפות לפתח גם יכולת להתאוששות מהירה וזאת ניתן להשיג במשחק. אבל במקום זאת הם מושפעים באופן לא פרופורציונלי ממגמות שגורמות לכך שעבורם משחק נעשה יותר ויותר נדיר. הכוונה לכך שהם מצויים תחת לחצים ודרישות לימודיות בבית הספר, כדי לשפר את ציוניהם ואת תוצאות המבדקים והמבחנים שהם עוברים וגם שהשטחים למשחקי חוץ הם מעטים ולרוב לא בטוחים. להוריהם אין זמן ואנרגיה כדי להשתתף עימם במשחק. כל דקה ביממה שלהם נדרשת לשם פרנסה.