העמדה שסוכרת מגבירה את הסיכון לליקוי קוגניטיבי היא מקובלת כעת. עם זאת, האופן שבו מנגנונים אלה פועלים אינו ברור. בעיה עיקרית בקישור סוכרת לליקוי קוגניטיבי היא העובדה שלחולים רבים יש מספר מחלות מקבילות (השמנה, יתר לחץ דם ועוד) שגם הן קושרו באופן עצמאי עם חוסרים קוגנטיביים.

במחקר זה התמקדו החוקרים במבוגרים צעירים עם וללא סוכרת מסוג 1 שהיו חפים, למעשה, מתחלואות אחרות אלה. שתי הקבוצות הותאמו עם נבדקים על בסיס גורמים בריאותיים וחברתיים וכל המשתתפים סיימו משימות זיכרון עבודה ורבאליות במהלך הדמיית מוח מסוג MEG י(magnetoencephalographic).

החוקרים שיערו שהחולים יתאפיינו בדינמיקה מוחית מופרעת ושהבדלים אלו יקושרו באופן ישיר עם מדדי מחלה קליניים.

בהתאמה, החוקרים מצאו שחולים הגיבו באופן חזק משמעותית בקורטקס העליון הפריאטלי במהלך קידוד זיכרון ובאופן חלש משמעותית באזורים פריאטליים-אוקסיפיטליים במהלך תחזוקה (maintenance) בהשוואה לנבדקים ששימשו כבקרות.

יתר על כן, משך המחלה והשליטה הגליקמית קושרו באופן מובהק עם התגובות הנוירונליות באזורים מוחיים שונים.

לסיכום, הסיקו החוקרים שצעירים עם סוכרת מסוג 1 מתאפיינים בתגובות מוחיות ייחודיות בהשוואה לעמיתיהם ללא סוכרת, לרבות שימוש בתהליכי פיצוי להשלמת המשימה. יתכן שהשליטה בגלוקוז משחקת תפקיד חשוב בתיווך מנגנון זה.

מקור: 

Embury, E.M. et al. (2018) Diabetes. 67 (6)