החיסון הטטרה-ולנטי החי-מוחלש הניתן בשלוש מנות והמורכב מכימרה של קדחת צהובה (17D) וארבעה זני דנגה (CYD הידועה גם בשם Dengvaxia) השלים מחקר פאזה 3 במעל 35,000 ילדים. בעקבות הניסוי ניתנה המלצה כי החיסון יינתן לילדים בגיל תשע שנים ומעלה אשר מתגוררים במדינות אנדמיות לדנגה.

כאשר בוצעה הערכה של תוצאות קליניות, שנתיים לאחר מנת החיסון הראשונה, יעילות החיסון בקרב ילדים סרו-חיוביים הייתה גבוהה אך בקרב סרו-שליליים היעילות הייתה שולית. אשפוזים בעקבות דנגה בילדים מחוסנים אירעו באופן מתמשך על פני תקופה של 4-5 שנים לאחר מנת החיסון האחרונה בהתפלגות גיל המרמזת כי ילדים אלו חוסנו כאשר היו סרו-שליליים. מסקנה זו תוקפה לאחרונה כאשר יצרן החיסון דיווח כי נוגדני NS1 מסוג IgG היו חסרים מהסרום של ילדים מאושפזים ומחוסנים. תצפית זו נמצאת בהלימה עם העובדה שקיבלו חיסון בעודם סרו-שליליים.

על בסיס מידע יעילות שפורסם ובהתאם להמלצות הראשוניות שפורסמו על ידי היצרן וארגון הבריאות העולמי, ממשלת הפיליפינים ביקשה לחסן כ-800,000 ילדים בני תשע שנים ומעלה החל מאפריל 2016. לאחר 18 חודשים, דווחו אשפוזים ומקרי תמותה בקרב ילדים מחוסנים.

מסקנת החוקרים היא כי היתרונות של מתן חיסון ה-Dengvaxia שנחזו על ידי היצרן, ארגון הבריאות העולמי נבעו מהתייחסות לאשפוזי דנגה בילדים מחוסנים ככשלונות חיסון ולא כהגברת המחלה על ידי החיסון. הפרוטוקולים הקיימים מתן Dengvaxia צריכים להכיל אזהרות מפני תופעות לוואי קשות.

מקור: 

Halstead, S.B. et al.  (2018) Human Vaccines and Therapeutics.