מחקר פרוספקטיבי בעל הקצאת נבדקים לא אקראית זה שנערך במספר מוסדות העריך את הפרמקוקינטיקה של Dolutegravir בנשים במהלך ולאחר ההריון ובפעוטות. החוקרים אפיינו פרופיל פרמקוקינטי לאורך 24 שעות של Dolutegravir לאחר מנה אחת ביום במינון של 50 מ"ג במהלך הטרימסטר השני (T2) והטרימסטר השלישי (T3). כמו כן, דגימות מהאם ומהתינוק נאספו לאחר הלידה.

ריכוז ה-Dolutegravir נמדד באמצעות LC-MS/MSי(Liquid Chromatography-Mass Spectrometry); מגבלת הכימות עמדה על 0.005 מיקרוגרם למיליליטר. למטרת השוואה בין הנבדקים נעשה שימוש במבחן Wilcoxon כפול זנב (α=0.1).

במחקר נבדקו 29 משתתפות בעלות גיל חציוני של 32 שנים (טווח: 21-42). מידע פרמקוקינטי הושג עבור 15 חולות ב-T2,י28 חולות ב-T3 ו-23 נשים לאחר הלידה. השטח שמתחת לעקומה (AUC0-24), ריכוז השיא (Cmax) וריכוז C24 היה נמוך ב-25-51% ב-T2 וב-T3 לעומת לאחר הלידה. היחס החציוני בין הריכוז בדם הטבורי ובפלזמת האם עמד על 1.25 (N=18). ב-21 תינוקות, חציון זמן הסילוק עמד כ-32.8 שעות מהחשיפה הרחמית. העומס הויראלי עמד על פחות מ-50 עותקים במיליליטר עבור 27 מתוך 29 הנשים (94%). 29 תינוקות היו שליליים ל-HIV. החוקרים ציינו ששניים מהתינוקות סבלו מבעיות כלייתיות שיתכן שיש להן קשר לשימוש ב-Dolutegravir.

החוקרים הסיקו שהחשיפה ל-Dolutegravir בנשים הרות במהלך הטרימסטר השני והשלישי נמוכה לעומת זו שנצפת בנשים לא הריוניות הנוטלות מינון זהה של התרופה אחת ליום. ה-AUC0-24 החציוני היה זהה בנשים הריונית לעומת מבוגרים אחרים. עם זאת, הריכוזים היו נמוכים יותר מאלו שנצפים בנשים בוגרות לא הריוניות. כמו כן, ריכוזי התרופה בנשים הריוניות היו מעל ל-EC90 (ריכוז שמשיג 90% מהאפקט המקסימלי של התרופה) (0.064 מיקרוגרם למיליליטר). בנוסף, הוסק ש- Dolutegravir חוצה בקלות את השליה וזמן הסילוק של התרופה בתינוקות איטי מזמן הסילוק במבוגרים ולפיכך, זמן מחצית החיים של התרופה בתינוקות הוא כפול מהידוע במבוגרים.

מקור: 

Nikki, M. et al. (2018) AIDS. 32 (6)