מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההשפעה של BMI בילדות על מחלות קרדיומטאבוליות בבגרות באמצעות אנליזת רנדומיזציה מנדליאנית. לטובת המחקר בוצע שימוש ב-15 פולימורפיזמים נוקלאוטידיים בודדים (single nucleotide polymorphisms) כמשתנים עבור BMI בילדות על מנת לבחון את ההשפעה של BMI בילדות של סיכון קרדיומטאבולי.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו כי עלייה בסטיית תקן אחת ב-BMI בילדות קשור בעלייה של 83% בסיכון לסוכרת סוג 2 (יחס סיכויים, 1.83; רווח בר-סמך 95%, 1.46-2.30; p=2.5x10^-7) ועלייה של 28% בסיכון למחלת לב כלילית (1.28; 1.17-1.39; p=2.1x10^-8) ברמת מובהקות מתוקננת על שם Bonferroni י(p<0.017) בבגרות. בנוסף, עלייה של סטיית תקן אחת ב-BMI בילדות הייתה קשורה עם עלייה של 0.587 סטיית תקן ב-BMI בבגרות, עלייה של 0.062 סטיית תקן בהיקף ירכיים, עלייה של 0.602 בהיקף מותניים, עלייה של 0.111 פיקומול לליטר ב-log של אינסולין בצום, עלייה של 0.068 ב-log של HOMA של תפקוד תאי בטא, עלייה של 0.126 ב-log HOMA של עמידות לאינסולין ועלייה של 0.109 סטיית תקן בטריגליצרידים (מיליגרם לדציליטר). כמו כן, נצפתה ירידה של 0.138 סטיית תקן ברמות HDL במבוגרים עם רמת מובהקות מתוקננת על שם Bonferroni של (p<0.0026).
מסקנת החוקרים היא כי נטייה גנטית ל-BMI גבוה בילדות קשור בעלייה בסיכון לסוכרת סוג 2 ומחלת לב כלילית בחיים הבוגרים. התוצאות מספקות ראיות תומכות לקשר סיבתי עם BMI בילדות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
