היממה מורכבת מעד 4 סוגי התנהגות תנועתית: שינה, התנהגות יושבנית (Sedentary Behaviorי- SB), פעילות גופנית קלה (Light Intensity Physical Activityי- LIPA) ופעילות גופנית בינונית עד מפרכת (Moderate-to-vigorous physical activity - MVPA). מחקרים קודמים שבדקו את הקשר בין התנהגות תנועתית לבין השמנה עשו שימוש בשיטות סטטיסטיות פגומות שלא בחנו את האופן שבו ההתנהגויות תלויות זו בזו.
עוד בעניין דומה
מטרת החוקרים במחקר זה היא להשתמש במידע שיאפשר לבחון את הקשר בין ההתנהגויות לבין מדידות ההשמנה כך שייצגו את הקשר בין המרכיבים.
המשתתפים במחקר זה היו 434 ילדים בגילאים 13-10. הם לבשו מדי תאוצה למשך 7 ימים על מנת להעריך את הזמן שבילו ב-SB,יLIPA ו-MVPA. זמן השינה נקבע באמצעות מד התאוצה ויומן. מדידות ההשמנה כללו את ה-BMI, היקף מותניים ואינדקס שומן הגוף. ניתוח מידע רכיבי (Compositional Data Analysis) בוצע על מנת להעריך האם הרכב ההתנהגויות קושר עם מדידות ההשמנה ואת האופן שבו שינוי הזמן בכל אחת מההתנהגויות השפיע על המדידות.
החוקרים מצאו שהרכב ההתנהגויות לאורך היממה קושר עם כל שלושת מדידות ההשמנה (p<0.001). בהשוואה להתנהגויות תנועתיות אחרות, הזמן שבילו הילדים ב-MVPA קושר באופן שלילי עם מדידות שהצביעו על השמנה (p<0.01), זמן שהתבצע ב-LIPA קושר באופן חיובי עם מדידות השמנה (p<0.05) וזמן שבילו הילדים ב-SB ובשינה לא קושר עם המדידות. הערכות הצביעו על כך שתוספת של 18 דקות ליום ב-MVPA, הורדה של 21 דקות ליום ב-LIPA והורדה של 87 דקות ליום ב-SB או עלייה של 67 דקות ליום בהשוואה לשאר ההתנהגויות תקושר עם ירידה של 0.1 יחידות z-score של BMI.
החוקרים הסיקו על בסיס ממצאים אלה שהרכב התנהגויות התנועה במהלך היום קושר עם מדידות השמנה. הממצאים מציעים ששינוי התנהגות התנועה על ידי הגברת MVPA והפחתת LIPA הינה הגישה היעילה ביותר לשיפור מדידות השמנה.
מקור:
Talarico, R. et al. International Journal of Obesity (2018).