ארגון הבריאות העולמי הודיע שלשום (ב') על תכנית גורפת הקוראת להפסיק לחלוטין עד 2023 את השימוש בשומן טראנס - השומן התעשייתי שניתן למצוא במוצרי מזון מעובד כמו בורקסים, ופלים, עוגיות ואחרים. שומן זה גורם למיליוני מקרי מוות בטרם עת מדי שנה ועל פי הערכות ה-WHO, אם המהלך יוכתר בהצלחה והממשלות בעולם יטפלו בכיוון הזה באמצעות חקיקה, יינצלו חיי עשרה מיליון בני אדם.
עוד בעניין דומה
עוד ביוני אשתקד הודיעו גורמים במשרד הבריאות על הכוונה לקדם בישראל מהלך שיוציא את השימוש בשומן טראנס אל מחוץ לחוק ולפעול לאיסור השימוש בו.
בדיווח על כך ב"הארץ" הבוקר (ד') נמסר כי בישראל קיימת בשנים האחרונות מודעות הולכת וגוברת לתזונה בריאה, בכלל זה גם על הצורך להפחית בצריכת שומן טראנס מלאכותי. תעשיית המזון הישראלית נקטה בנושא זה כמה פעולות, אלא שאין עדיין חוק או תקנה האוסרים שימוש בשומני טראנס מלאכותיים. אלה עדיין מצויים בעיקר במוצרים של מאפיות שכונתיות.
מאז אפריל 2014 מחויבות חברות המזון לסמן את סוגי השומנים במוצרים שבהם יותר מ-2% שומן, בכלל זה שומן רווי, בלתי רווי, כולסטרול ושומן טראנס. בעקבות כך צמצמו חברות מזון רבות את כמות שומן הטראנס במוצריהן ובמרבית חברות המזון הגדולות הפנימו את השינוי והפחיתו במוצריהן רכיבים כמו שומן רווי, סוכר, נתרן ושומן טראנס.
המלצות משרד הבריאות לציבור בכל הקשור להפחתה בצריכת שומן טראנס הן חלק ממכלול המלצות לחיים בריאים ולתזונה נבונה, המשולבת בפעילות גופנית. ההמלצות מתמקדות בצמצום סך צריכת השומן הכללי לטווח שבין 20% ל-35% מסך צריכת האנרגיה היומית וצריכה של פחות מ-1% חומצות שומן טראנס. את השומנים הרוויים ושומני הטראנס יש להחליף בשומנים חד רוויים, רב רווים ובלתי רווים, כמו שמן זית, תירס וקנולה.
העיתון ציטט את ד"ר דורית אדלר, התזונאית הראשית של הוועדה הלאומית לביטחון תזונתי ויו"ר הפורום לתזונה בת קיימא, שאמרה: "בארץ יש תקנות המחייבות סימון חומצות הטראנס מעל רמה מסוימת, אך מדובר בעיקר על המפעלים הגדולים ומזון ארוז. חלק גדול מהמזונות המכילים שומן טראנס נמצאים במאפים הנקנים בתפזורת. המהלך להוצאת שומן הטראנס בחקיקה הוא נכון, אבל חשוב לדעת שחלק מהמזונות שמוציאים מהם את הטראנס מכילים לעתים יותר שומן רווי ובאופן עקרוני מדובר בטיפול במרכיב אחד מתוך מרכיבים מזיקים מרובים והטיפול צריך להיעשות אל מול המזון האולטרה מעובד, המזיק".
יש לציין כי יוזמת חקיקה בנושא הזה בישראל נעצרה. הצעת חוק להגבלת תכולת שומן טראנס במזון עד ל-0.5 גרם הוגשה בדצמבר 2015 לוועדת שרים לענייני חקיקה אך לא נדונה. עוד קודם לכן הוחלט בממשלה כי שר הבריאות יגיש תיקון לפקודת בריאות הציבור שבו ייאסר ייצור, יבוא ומכירת מזון עשיר בשומני טראנס, אך המהלך לא יצא לפועל כי במשרד הבריאות העדיפו לקדם שיתוף פעולה עם תעשיית המזון לסימון תכולת שומני הטראנס על אריזות המוצרים.
יוזמת ה-WHO פותחה בשיתוף Vital Strategies, ארגון בריאות גלובלי הנתמך על ידי מייקל בלומברג, שיזם את האיסור העירוני הראשוני להשתמש בשומני טראנס בשנת 2006, כשכיהן כראש עיריית ניו יורק. הודעת ה-WHO מוגדרת עתה כהנחיות והמלצות ולא כהוראה.
שומן טראנס נוצר כששמן נוזלי עובר תהליך הידרוגנציה באמצעות גז מימן, ההופך אותו למוצק. שומנים מסוג זה פופולריים בטיגון ובאפייה ובייצור מוצרים לשימוש ביתי כמו מרגרינה, בין היתר משום שהם זולים יותר משומן מן החי, המצוי למשל בחמאה. במהלך השנים הצטברו ראיות מדעיות רבות לכך ששומן טראנס מזיק לבריאות יותר מכל שומן אחר, משום שהוא מעלה את רמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם ועלול להפחית את רמת הכולסטרול הטוב (HDL). "אם העולם יחליף את שומני הטראנס במוצרים אחרים, הציבור לא יחוש בשינוי הטעם, המזונות לא יעלו יותר, אבל הלב שלכם יחוש בהבדל", אמר ד"ר תומס פרידן, הממונה על הבריאות בעיר ניו יורק והכוח המניע מאחורי איסור השימוש.
בין המדינות שכבר מגבילות או אוסרות שימוש בשומני טראנס: דנמרק, שווייץ, קנדה, בריטניה וארה"ב. מהחודש הבא תיאסר בארה"ב מכירת מוצרי מזון המכילים שומני טראנס מייצור תעשייתי. תאילנד צפויה להכריז על איסור דומה בשבועות הקרובים. שומני הטראנס עדיין פופולריים בכלכלות של מדינות מתפתחות, במיוחד בדרום אסיה.