מחקרים

ממצא רדיולוגי אופייני בתסמונת MELAS

החוקרים מצאו כי סימן "בוהן שחורה" ב-MRI מרמז על נקרוזיס משמעותי של הגירוסים ומהווה סמן של משך והיקף המחלה

03.05.2018, 16:21
סריקת MRI של המוח (צילום: אילוסטרציה)
סריקת MRI של המוח (צילום: אילוסטרציה)

אנצפלופתיה מיטכונדריאלית עם אצידוזיס לקטי ואירועי שבץ (MELAS) הינה הפרעה מיטוכונדריאלית הגורמת לפגיעה מוחית מתקדמת שאינה מוגבלת לטריטוריות של העורקים הגדולים במוח. מספר סוגי פגיעות מובילים לנקרוזיס של הגירוסים במוח ומשפיעים על הקורטקס והחומר הלבן הסמוך בתסמונת זו. הממצא הרדיולוגי המאפיין מחלה זו הינו דיכוי סיגנל חלקי ברצפי T2/FLAIR המזכיר ציפורן שחורה. מטרת החוקרים הייתה לאפיין את המאפיינים ההדמיתיים והמהלך הטבעי של נקרוזיס של הגירוסים הקשור ב-MELAS.

לטובת המחקר נסרקו מאגרי מידע בשני בתי חולים פדיאטריים למציאת בדיקות MRI של ילדים עם MELAS. בדיקות עם ארטיפקט תזוזה וללא רצפי T2/FLAIR הוצאו מהמחקר. המיקום, המספר המצטבר והקוטר הרוחבי המירבי של לזיות נקרוטיות בגירוסים הוערכו על ידי תמונות T2 ורצפי T2/FLAIR. בוצע שימוש במבחן Wilcoxon על מנת להעריך את הקשר בין משך המחלה למספר הלזיות הנקרוטיות.

במחקר הוכללו 124 בדיקות מ-14 חולי MELAS (גיל 16±3 שנים). שישה מתוך שמונת החולים שפיתחו לזיות מוחיות פיתחו נקרוזיס של הגירוסים (מספר לזיות ממוצע 13, טווח 0-44). גודל מירבי של הלזיות נע בין 4 ל-25 סנטימטר. מספר הלזיות הנקרוטיות מצטברות נמצא כקשור עם משך המחלה (p<0.001).

מסקנת החוקרים היא כי סימן "בוהן שחורה" המעיד על נקרוזיס של הגירוסים הינו ממצא רדיולוגי אופייני בילדים עם תסמונת MELAS. היקף הנקרוזיס בגירוסים תואם למשך המחלה.

מקור: 

Whitehead, M.T. et al. (2017) Pediatric Neurology. 75, 61.

נושאים קשורים:  מחקרים,  MELAS,  בוהן שחורה,  נקרוזיס,  גירוסים
תגובות