ממאירות במהלך ההיריון

מה הן ההשלכות של קבלת טיפולים אונקולוגיים במהלך ההריון?

מחקר עוקבה שנמשך 20 שנים בדק מהם הסיבוכים אשר יכולים להיגרם ליילוד שנחשף לטיפולים אונקולוגיים במהלך ההריון והאם יש קשר לסוג הטיפול או לסוג הממאירות של האם

12.04.2018, 11:31

ישנה מודעות הולכת וגוברת בנוגע לכך שניתן לטפל במחלות ממאירות במהלך היריון, אך ההשפעות של הטיפולים הללו על התוצאים האימהיים ועל היילוד טרם ידועים. ה-INCiPי(International Network on Cancer, Infertility and Pregnancy) מתעדת את ההיארעות של תוצאים אימהיים, מיילדותיים, אונקולוגים ותוצאים שקשורים ליילודים במקרים של מחלות ממאירות במהלך היריון.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את ניהול הטיפול האונקולוגי ואת התוצאים המיילדותיים ואלה הקשורים ליילוד בקרב מטופלים שרשומים ב-INCIP וטופלו ב-20 השנים האחרונות, ולמצוא את הקשר בין סוג הסרטן או הטיפול לבין התוצאים המיילדותיים או הקשורים ליילוד.

המחקר היה מחקר עוקבה תיאורי אשר כלל מטופלות בהיריון עם מחלה ממאירה מ-37 מרכזים רפואיים (ב-16 מדינות שונות), שהיו רשומות במאגר ה-INCIP. החוקרים אספו מידע בצורה רטרוספקטיבית ופרוספקטיבית בנוגע לתוצאים האונקולוגים, המיילדותיים והקשורים ליילוד של מטופלות אשר אובחנו עם מחלה ממאירה פולשנית במהלך ההיריון בתקופה בין 1.1996 עד 1.11.2016.

החוקרים ביצעו אנליזת שינויים לאורך זמן בנוגע למאפיינים קטגוריאליים של המטופלות, תוצאים ושיטות טיפול יחד עם רגרסיית לוג בינומית. בנוסף, החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית רב משתנית על מנת לבדוק לידה מוקדמת, קריעה מוקדמת של הקרומים (PPROM- prelabour rupture of membranes) או צירים מוקדמים, עובר קטן לגיל ההיריון ואשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים (NICU - neonatal intensive care unit).

במחקר נכללו 1,170 מטופלות אשר מתוכן 779 (67%) קיבלו טיפול במהלך ההיריון. הממאירות הנפוצה ביותר במחקר הייתה סרטן השד (462 מטופלות [39%]). כל חמש שנים, הסבירות לקבל טיפול במהלך ההיריון עלתה (סיכון יחסי RR = 1.10, רווח בר סמך 95%: 1.05-1.15), בעיקר כתוצאה מעלייה בקבלת טיפולים כימותרפיים (1.31, 1.20-1.43).

תוצאות המחקר הראו שבסופו של דבר, 955 (88%) מתוך 1,089 הריונות עם עובר יחיד הסתיימו בלידה של עובר חי, ומתוך 887 הריונות, 437 (48%) הסתיימו בלידה מוקדמת. בכל פרק זמן של 5 שנים, נצפו יותר לידות של עוברים חיים (סיכון יחסי 1.04, רווח בר סמך 95%: 1.01-1.06) ופחות לידה אאיטרוגניות מוקדמות ( 0.91, 0.84-0.98).

תוצאות המחקר מציעות כי קיים קשר בין כימותרפיה המבוססת על פלטינה לבין גודל עובר קטן לגיל ההריון (יחס הסיכויים 3.12, רווח בר סמך 95%: 1.45-6.70), ובין כימותרפיה מסוג Taxane לאשפוז ב-NICU (יחס הסיכויים 2.37, רווח בר סמך 95%: 1.31-4.28). נראה היה שאשפוזים ב-NICU היו קשורים לסוג הסרטן, כאשר ממאירויות במערכת העיכול היו עם הסיכון הגבוה ביותר (יחס הסיכויים: 7.13, רווח בר סמך 95%: 2.86-17.7) ולממאירויות של בלוטת התריס היה הסיכון הנמוך ביותר (0.14, 0.02-0.90) בהשוואה לסרטן השד.

באופן מפתיע, תוצאות המחקר הראו שניתוח בבטן או בצוואר הפחיתו את הסיכוי לאשפוז ב-NICU (יחס הסיכויים 0.30, רווח בר סמך 95%: 0.17-0.55). קשרים נוספים בין טיפול או סוג הסרטן לבין התוצאים היו פחות מובהקים.

לסיכום, במהלך השנים כמות המטופלות שאובחנו עם מחלה ממאירה במהלך ההריון ומקבלות טיפול הלכה וגדלה, בייחוד קבלת טיפול כימותרפי. המידע שעלה מן המחקר הנוכחי מרמז שתינוקות אשר נחשפו לכימותרפיה בתקופת העוברות עשויים להיות בעלי סיכון מוגבר לפתח סיבוכים, במיוחד כמו משקל נמוך לגיל ההיריון ואשפוז ב-NICU, בהשוואה לתינוקות שלא נחשפו. בעקבות הממצאים הללו, החוקרים ממליצים שמטופלות אלה יטופלו בבתי חולים בהם יש מחלקות מיילדותיות ברמה גבוהה.

מקור:

De Haan, J. et al. (2018) The Lancet Oncology 19, 3.

נושאים קשורים:  ממאירות במהלך ההיריון,  כימותרפיה,  NICU,  לידה מוקדמת,  עובר קטן לגיל הריון,  סיבוכי הריון,  מחקרים
תגובות