ילדים שנולדו טרם המועד או הסובלים ממצבים רפואיים נלווים נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום רוטה קשה. לאור הסיכון התאורטי בהעברה נוזוקומיאלית של נגיף החיסון, החיסון מומלץ לילדים העומדים להשתחרר או לאחר השחרור בלבד. מאחר והמנה הראשונה של החיסון צריכה להינתן לפני גיל 104 ימים, חלק מילדים עלולים לפספס את הגיל המקסימלי למתן החיסון במידה והוא לא יינתן באשפוז.

מחקר עוקבה פרוספקטיבי זה כלל ילדים שאושפזו בבית חולים אוניברסיטאי אקדמי בגילאי לידה ועד 104 ימים וטופלו במסגרת טיפול נמרץ. בוצע שימוש בחיסון רוטה אנושי-סוסי פנטה-ולנטי (pentavalent human-bovine reassortant rotavirus vaccine-RV5) על פי הפרוטוקול הקליני המקובל. דגימות צואה נאספו באופן שבועי בין פברואר 2013 לאפריל 2014 ועברו בדיקה להמצאות זני רוטה על ידי real time reverse transcription PCR.

החוקרים מצאו כי מתוך 385 ילדים, 127 היו בגיל המתאים לחיסון בזמן האשפוז. בזמן השחרור, 32.7% מהילדים קיבלו את החיסון לעומת 82.7% עבור שאר החיסונים. מתוך הילדים שלא חוסנו לנגיף, 42.6% היו בגיל הגדול מ-104 ימים בעת השחרור ולכן לא היו זכאים לחיסון. מתוך 1,192 דגימות צואה שנאספו רוטה זוהה ב-13 (1.1%) דגימות. באחת הדגימות נמצא זן wild type מתינוק שלא חוסן וב-12 דגימות נמצאו זני חיסון מתשעה ילדים שקיבלו RV5. לא נצפו זני רוטה הקשורים בחיסון בילדים שלא חוסנו.

ממצאי המחקר מדגימים כי עיכוב מתן חיסון הרוטה עד לשחרור מבית החולים יכול להוביל להחמצת האפשרות לחסן וייתכן כי אינו נחוץ במוסדות המשתמשים בחיסון ה-RV5 והמיישמים אמצעי מניעת זיהומים סטנדרטיים.

מקור: 

Hofstetter, A.M et al.  (2017) Pediatrics.  141(1)