• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

דו"ח משרד הבריאות: אחד מכל שישה ניתוחים בריאטריים הוא ניתוח חוזר

המרכז הלאומי לבקרת ולמניעת מחלות פירסם דו"ח המסכם את תמונת המצב של ניתוחי קיצורי קיבה לשנת 2016; לפי הנתונים, חלה ירידה מתונה במספר הניתוחים, רק 60% מהמנותחים מבקרים כנדרש אצל דיאטנית בשמונה החודשים שאחריו ורק 20% מבצעים בדיקות דם

ניתוח בבית חולים בישראל (צילום: אילוסטרציה)

דו"ח המסכם את נתוני שנת 2016 שנאספו ברשם הלאומי לניתוחים בריאטריים שבמרכז הלאומי לבקרה ומניעת מחלות, מצביע על כך שהמעקב התזונתי הנעשה אחר המנותחים בקופות החולים אינו מתקיים בהיקף הנדרש. לפי הדו"ח, רק כ-60% ממי שעברו ניתוח קיצור קיבה  ביקרו אצל דיאטנית 8-4 חודשים ממועד הניתוח. גם שיעור הביצוע של בדיקות דם מומלצות, עד שנתיים אחרי הניתוח, נמוך מאוד.

את הדו"ח כתבה ד"ר אורלי זליכה, מנהלת הרשם ואיסוף הנתונים, שלוותה על-ידי ועדת היגוי שבראשה עומד פרופ' איתמר רז, בשיתוף החוג לכירורגיה בריאטרית בישראל. איסוף הנתונים בנושא הזה מבוצע בארץ מאז יולי 2013.

פרופ' תמי שוחט, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות ומניעתן, זרוע של משרד הבריאות, ציינה בשיחה מיוחדת עם "דוקטורס אונלי", כי שיעור דיווחי בתי החולים לרשם על הניתוחים הבריאטריים הנעשים בהם, עומד כיום על למעלה מ-90% ."זה בהחלט הישג. אין הרבה ארצות שמגיעות לשיעור כה גבוה", הדגישה פרופ' שוחט.

שיעורי עודף המשקל והשמנת יתר עולים באוכלוסיית העולם - ובכלל זה בישראל. העלייה במספר הסובלים מהשמנה חולנית (morbid obesity) הביאה לגידול ניכר במספר הניתוחים הבריאטרים (קיצורי קיבה) בארץ ובעולם. "ניתוח בריאטרי נחשב לטיפול היעיל ביותר להשמנה חולנית", הדגיש הדו"ח.

ב-2016 בוצעו ב-31 בתי חולים בארץ 8,322 ניתוחים מסוג זה בקרב בני 18 ומעלה. הנתונים מצביעים על ירידה קטנה שחלה במספר הניתוחים לעומת שנת 2015 (9,356) ושנת 2014 (9,061). "מנתונים ראשונים שהצטברו אצלנו ל-2017 מסתמן שהירידה במספר המנותחים נמשכת", מסרה פרופ' שוחט.

עוד מסרה, כי בדו"ח הבא ל-2017 יכללו כבר לראשונה נתונים לגבי מנותחים צעירים, מתחת לגיל 18 ומעל גיל 13. לדבריה, "נתונים ראשונים מצביעים כל כך שמדובר בכמה מאות בקבוצת גיל זאת"

99% מהניתוחים ב-2016 נעשו בגישה הלפרוסקופית ו-1% בגישה פתוחה. מבין המנותחים, 15% עברו ניתוח בריאטרי בעבר, כלומר ב-2016 הם עברו ניתוח חוזר.

מכלל 8,114 המנותחים שיש לגביהם מידע מפורט, לכ-83.5% הייתה מחלה נלווית אחת או יותר. 28.8% היו מאובחנים כסובלים מיתר לחץ דם, 23.5% מסוכרת, 13.3% מדום נשימה בשינה, 7.7% מדיכאון וחרדה, 21.7% ממחלות מפרקים, 3.3% ממחלות לב וכלי דם.

משך האשפוז הממוצע לאחר ניתוח בריאטרי הוא כ-3 ימים. סוגי הניתוחים נבדלים ביניהם במשך האשפוז. מנותחים בשיטת הטבעת נשארים ברובם באשפוז יום אחד. בניתוחים מסוג מעקף קיבה, שרוול, switch Duodenal, Omega loop ו-VBG, ממוצע ימי האשפוז בבית החולים הוא כ-3 ימים, ובניתוח ע"ש Scopinaro ממוצע ימי האשפוז הוא 4 ימים.

מהדו"ח והמצגת המלווה אותו עולה עוד, כי שיעור המנותחים הסובלים מסיבוכים בעקבות ההליך הכירורגי או במהלך האשפוז היה ב-2016 נמוך – 255 מנותחים (3.1%). שיעור החולים שנפטרים במהלך האשפוז ועד חודש לאחר הניתוח הוא נמוך ביותר בהשוואה לנתונים מהעולם. ב-2016 נפטרו בישראל 18 מנותחים לאחר הניתוח, אולם לא כולם נפטרו כתוצאה מסיבוכי הניתוח.

"בדו"ח הבא", ציינה פרופ' שוחט, "נקבל תמונה יותר מפורטת ומלאה לגבי סיבוכים שהתרחשו במהלך האשפוזים החוזרים ועד לאחר שנה מהניתוח". מצבר הנתונים עולה כי הירידה מעודף משקל בניתוחים הראשונים כעבור שנה היה 78.1%, ובניתוחים חוזרים 57.0%.

מחברי הדו"ח מדגישים כי "למרות קיומן של המלצות ונייר עמדה לרופא, המתווה את אופי המעקב אחר המטופלים שעברו ניתוח לטיפול בהשמנת יתר, לפיו יש לערוך להם בדיקות דם ובמיוחד כדי לברר את רמת הטריגליצרדים כעבור חצי שנה, שנה ושנתיים ממועד הניתוח - שיעור המנותחים שמבצע המלצה זו הלכה למעשה הוא כ-20% בלבד. הירידה בשיעורי ביצוע בדיקה חיונית זאת מתחילה להופיע וקצבה גובר עם הזמן מחצי שנה לאחר הניתוח ובהמשך שנה לאחריו ושנתיים".

בנוסף, נכתב "המעקב התזונתי הנעשה אחר החולים בקופות החולים איננו מתקיים בהיקף הנדרש: רק כ-60% מהחולים ביקרו אצל דיאטנית 4-8 חודשים ממועד הניתוח".

כמו כן מצביע הדו"ח כי בישראל הניתוח השכיח ביותר הוא מסוג "שרוול" - 63% מכלל הניתוחים הבריאטריים , 28.7% מסוג מעקף (שיעור זה כולל מעקף מלא ומיני מעקף) ו-7% מסוג טבעת. בארה"ב, סוג הניתוח השכיח ביותר הוא מעקף. בניתוח מסוג שרוול אחוז הירידה מעודף המשקל הוא הגבוה ביותר ואילו בניתוח טבעת אחוז הירידה מעודף משקל הוא הנמוך ביותר. אחוז הירידה מעודף משקל היה גבוה יותר בחולים שביקרו אצל דיאטנית בהשוואה לאלה שלא ביקרו.

הגיל הממוצע בישראל לניתוח בריאטרי הוא 42. יותר נשים עוברות אותו (67% מכלל המנותחים, לעומת 33% גברים). ניתוחים אלו מבוצעים גם בקרב בני 65 ומעלה – וב-2016 בוצעו בקבוצת גיל זו 280 ניתוחים (3.4% מכלל הניתוחים).

במנותחים צעירים (בני 39-18) ובניתוחים מסוג Omega loop Mini נרשמה הירידה הגבוהה ביותר מהמשקל העודף בתום שנה. בניתוחים ראשונים שיעור הירידה הגבוה ביותר מעודף משקל היה בקרב נשים יהודיות, לעומת זאת בניתוחים החוזרים שיעור הירידה הגבוה ביותר מעודף משקל - היה בגברים ערבים. ה-BMI לפני ביצוע הניתוח עמד על מעל 41 במוצע.

לפני הניתוח, על-פי דיווחי המנותחים, הם סבלו גם מנחירות (51.6%) מכאבי פרקים וגב (40.6%) ומדליפת שתן (15.1%). המחלות הנלוות להשמנה היו בעיקר כבד שומני, יתר שומנים בדם, וסוכרת.

ניתוחים בריאטריים נחשבים ליעילים במיוחד עבור אלו מבין הסובלים מהשמנת יתר שהם גם סוכרתיים. הדו"ח מצביע על כך שהגיל הממוצע של המנותחים הסובלים מסוכרת גבוה יותר בהשוואה לאלו שאין להם סוכרת. בקרב המנותחים הסוכרתיים שיעור הנשים נמוך יותר ושיעור היהודים גבוה יותר מאשר במנותחים ללא סוכרת. 26.1% מחולי הסוכרת היו מאוזנים (HbA1c<6.5%) לפני הניתוח ואילו חצי שנה אחרי הניתוח 79.7% מהם היו מאוזנים. 74% מחולי הסוכרת שלא היו מאוזנים, עברו להיות מאוזנים חצי שנה לאחר הניתוח.

נושאים קשורים:  חדשות,  ניתוח בריאטרי,  נתונים,  משרד הבריאות,  השמנת יתר,  קיצור קיבה
תגובות