• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

דו"ח משרד הבריאות: ירידה במספר התינוקות עם מומים במערכת העצבים ונכות קשה

מחברי הדו"ח מסבירים את הירידה בהנחיות שיושמו בשנים האחרונות לנשים בהריון לקחת חומצה פולית באופן גורף בגיל הפיריון; נרשמה עלייה קטנה בשיעור מומים מולדים בתחום המין והלב, בין השאר על רקע שיפור באבחון שלהם ועליית גיל היולדות בישראל

תינוק בפגייה, יילוד (צילום: אילוסטרציה)

דו"ח משרד הבריאות המסכם לידות שהתקיימו בישראל משנת 2000 ועד 2014 מצא, כי בתקופה זו חלה עלייה במספר התינוקות שנולדו עם מומי לב, לעומת ירידה שחלה במספר התינוקות שנולדו עם מום במערכת העצבים ועם נכות קשה. לפי הערכות, הירידה היא בזכות נטילת חומצה פולית - שמומלצת לכל הנשים בגיל הפיריון או שמתכננות הריון.

לקריאה נוספת:

לפי הדו"ח, מומים מולדים הם סיבת המוות השכיחה השנייה אצל תינוקות, אחרי פגות וסיבוכיה. הם גורמים ל־26.5% ממקרי המוות. באוכלוסייה הערבית מדובר בסיבת המוות הראשונה בשכיחותה, ושיעורה הוא 41.5 מקרים ל־1,000 לידות. מומי הלב הם השכיחים ביותר - 11.6 מקרים ל־1,000 לידות.

בדיווח על הדו"ח ב"ישראל היום" נמסר, כי מגמת העלייה נרשמה בפגם במחיצה הבין חדרית (VSD). שיעורו עלה מ־6.2 מקרים ל־1,000 לידות בשנת 2000 ל־8.3 ב-2014. במומי הלב המורכבים יותר לא נרשמה עליה. ההערכה היא שהעלייה בדיוק באבחון בבדיקות אולטרה-סאונד, לצד עליה בגיל היולדות, מסבירה על העלייה שנרשמה.

הדו"ח מצביע על ירידה בשיעור המומים במערכת העצבים (ספינה ביפידה), במומי שרירים ושלד, במערכת הנשימה, העיכול ובאנומליות כרומוזומליות. בשנת 2000 עמד שיעור התינוקות שנולדו עם ספינה ביפידה על 0.39 ל־1,000 לידות. ב־2014 חלה ירידה - 0.21 תינוקות ל־1,000 לידות.

ד"ר ליזה רובין: "יש צורך להקים מערך דיווח מומים, המשלב פתרונות טכנולוגיים ואנושיים, על מנת לאפשר גילוי עיתי של סכנות לבריאות הציבור"

בנוסף, מציין הדו"ח עליה מסוימת במומים באברי המין, מערכת השתן, דופן הבטן, עיניים ואנומליות גנטיות. המומים במערכת המין עלולים להעיד על חשיפה לחומרים כימיים המשבשים את הפעילות ההורמונלית, נמסר בדיווח.

במום המולד היפוספדיאס, שבו פתח מערכת המין הגברית נמצא נמוך יותר מהמיקום שבו הוא צריך להיות, נרשמה מגמת ירידה. שיעורו עומד על 3.61 ל-1000 לידות.

פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, לשעבר מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, אמר לעיתון: "היפוספדיאס מוסבר באופן חלקי על ידי חשיפה לחומרים כימיים מהסביבה כמו חומרי הדברה, מרככי פלסטיק, ביספינול A וחומרים המשבשים את הפעילות האנדוקרינית. ייתכן שהרגולציה בישראל ובעולם המערבי גרמה לכך שהשימוש בחומרים אלו התמתן בישראל. התוצאה נראית בדו"ח".

ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, שחיברה את הדו"ח: "הדו"ח מצביע על הצורך להקים מערך דיווח מומים, המשלב פתרונות טכנולוגיים ואנושיים, על מנת לאפשר גילוי עיתי של סכנות לבריאות הציבור והתערבות במועד".

הדו"ח המלא

נושאים קשורים:  חדשות,  גנטיקה,  מומים מולדים,  היפוספדיאס,  דו"ח,  משרד הבריאות,  "ישראל היום",  פגים,  סיבות מוות,  דירוג
תגובות
אנונימי/ת
03.12.2017, 20:16

מאובחנים פחות NTD? מופלים יותר ונולדים פחות?? לא ברור לח