• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

כנס איגוד רופאי הילדים: דיונים על שחיקה מקצועית, רופאים והנקה וחום בתינוקות

שורת ניירות עמדה בנושאים שונים יוצגו בכנס איגוד רופאי הילדים בישראל, שמתקיים היום ב"גני התערוכה" בתל אביב; הנושא המרכזי: שחיקה בקרב רופאי ילדים בישראל

רופא חולה. אילוסטרציה

(תוקן 08:11) איגוד רופאי הילדים מקיים היום (ד') ב"גני התערוכה" בתל-אביב את הכנס השנתי שלו, כאשר הנושא המרכזי בו הוא סוגיית השחיקה בקרב רופאי ילדים. בנוסף מוצגים בכנס 5 ניירות-עמדה חדשים, וכן נתונים לגבי חולים במחלות כרוניות בקרב חיילים בצה"ל והתייחסות להפרעת קשב וריכוז. יו"ר הכנס הוא ד"ר צחי גרוסמן, מזכיר האיגוד.

שני אורחים מחו"ל ירצו בכנס: פרופ' פרננדו שטיין, נשיא האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP), שידבר על בעיית השחיקה בתחום רפואת הילדים ופרופ' פרנץ באבל, ראש מכון המחקר "מורדוך" במלבורן,, שידבר על חבלות ראש בילדים. מושב מיוחד יוקדש לדיון רב-תחומי – ראומטולוגיה וגסטרואנטרולוגיה ילדים והטיפול בילדים חולים באמצעות תרופות ביולוגיות.

סקר בנוגע לשחיקה מקצועית

בכנס יוצג סקר מיוחד שקיים צוות מהאיגוד בשיתוף עם הר"י על בעיית השחיקה המקצועית בקרב רופאי הילדים בארץ. הדו"ח על הסקר ומסקנותיו נכתבו בידי פרופ' שי אשכנזי, ד"ר צחי גרוסמן, פרופ' גבי חודיק, פרופ' אבנר כהן, ד"ר גיל צ'פניק, ופרופ' תלמה קושניר.

וכך נכתב בדו"ח המסכם שלו: "שחיקה היא מחלה תעסוקתית המבטאת אובדן אנרגיות נפשיות וגופניות עקב התמודדות ממושכת ולא מוצלחת עם גורמי לחץ בעבודה. מחקרים הראו שעיסוק ברפואה מכפיל את הסיכון לחוות שחיקה יחסית למקצועות אחרים. בארה"ב שכיחות התופעה בקרב רופאים במקצועות השונים מוערכת בעשרות אחוזים, והיא גבוהה במיוחד במקצועות הנמצאים בקו המגע הראשון עם חולים דוגמת רפואת משפחה ורפואה דחופה".

הסקר הנוכחי, לשנת 2017 נועד לבחון מגמות ושינויים שחלו בנושא השחיקה, בהשוואה לסקר דומה שערך איגוד רופאי הילדים ב-2006. הממצא הבולט ביותר: שכיחות תופעת השחיקה ברמה גבוהה בקרב רופאי ילדים עומדת עתה על 33% ממשתתפי הסקר. השחיקה "קשורה ישירות למחשבות על נטישת מקצוע רפואת הילדים בפרט, ועל נטישת מקצוע הרפואה בכלל".

 שכיחות תופעת השחיקה ברמה גבוהה בקרב רופאי ילדים בישראל עומדת עתה על 33% ממשתתפי הסקר

בסקר השחיקה הנוכחי שנערך ביולי-אוגוסט השנה, השתתפו 238 רופאי ילדים, 19% מהם בתפקידי ניהול, 73% עובדים כרופאי ילדים בקהילה, 6% בבתי חולים ו-17% עובדים בקהילה וגם ובבתי החולים. 41% עובדים כרופאים עצמאיים, 40% כשכירים ו-19% בשני האופנים. ל-25% מהרופאים שענו על שאלון הסקר יש מעמד אקדמי.

לפי הסקר, המומחים ברפואת ילדים שחוקים פחות מבין אלו שאינם מומחים, ובעלי דרוג אקדמי שבעי רצון יותר בעבודתם. השחיקה גבוהה יותר אצל רופאים שכירים ונמוכה אצל עצמאיים. ככל שגיל הרופא צעיר יותר ומספר שעות, העבודה גבוה יותר – השחיקה גוברת.

ממצאי הסקר גם הראו שככל שגדל הפער בין נפח העיסוק בפעילות מסוימת למידת ההנאה ממנה – השחיקה גוברת. הפער הזה גדול במיוחד כשמדובר בעבודה אדמיניסטרטיבית שאותה מבצע הרופא (עיסוק מרובה, הנאה מועטה) וכן באופן הפוך לעיסוק במחקר והוראת סטודנטים (עיסוק מועט, אולם הנאה רבה).

בין מסקנות ממצאי הסקר: הפעילות בעלת הפער השלילי הגבוה ביותר קשורה באדמיניסטרציה. הפעילויות שבהן גדלו הפערים בין סקר 2006 לזה של 2017 היו: יציאה להשתלמויות מקצועיות, עיסוק בניהול, פעילות לקידום בריאות בקהילה, הוראת סטודנטים במרפאות, וביצוע מחקרים.

"יש לכן לעשות מאמץ לצמצם את הפעילות האדמיניסטרטיבית שמבצע רופא הילדים ולהסיט עבודה זאת לידי גורמים אחרים במערכת. יש לשנות את המערכות כך שיעודדו ויאפשרו פעילות רבה יותר של רופאי הילדים בעיסוקים "מונעי שחיקה" ביניהם - יציאה לכנסים ולהשתלמויות מקצועיות, פעילות לקידום הבריאות הוראת סטודנטים וביצוע מחקרים", נכתב. דו"ח סיכום הסקר המלא.

ניירות עמדה מקצועיים

בכנס יוצגו לראשונה חמישה ניירות עמדה חדשים: קווים מנחים לאבחון ולטיפול בדלקת לוע סטרפטוקוקית; הנחיות לטיפול בזיהומי עצם ומפרק; קווים מנחים לאבחון ולטיפול בתינוקות עד גיל 3 חודשים המגיעים לחדר מיון עם חום; תפקידו של הרופא בעידוד ההנקה וטיפול באם המיניקה ובתינוק; והנחיות קליניות להערכה ולטיפול בכאבי ראש בילדים.

מסמך ההנחיות החדש לנושא ההנקה מדגיש ש"על הרופאים המטפלים ביולדות ובילודים לנקוט בצעדים המעלים את שיעורי ההנקה ובהם גם הנקה מיד לאחר הלידה, הנקה בלעדית לפי דרישה ואי הפרדה בין האם לבין תינוקה. על הרופאים המטפלים בתינוקות בקהילה לבצע בעצמם או לדאוג שהאם תקבל מגורם מקצועי אחר, הערכת מצב ההנקה. הייעוץ לאימהות המניקות צריך לכלול מידע עדכני מבוסס ספרות. כשקיים צורך בריאותי בהתערבות רפואית אצל האם או התינוק - כגון טיפול תרופתי - יש לשקול את השפעתה על הנקה ולבחור בהתערבויות השומרות על אספקת חלב האם לתינוק".

ועוד נאמר במסמך ההנחיות: "במהלך ההיריון ולאחר הלידה על הרופאים לדאוג לסביבה תומכת הנקה בבתי החולים ובמרפאות. על הרופא וצוות מרפאת הילדים לעודד ולתמוך בצורה פעילה בהנקה. אין לאפשר פרסום גלוי או סמוי של תמ"ל (תחליפי מזון לתינוקות) במרפאות הקהילה ובבתי החולים".

בין החידושים הבולטים האחרים בנייר העמדה מפורטים מצבים ייחודיים שבהם ניתן ואף מומלץ להמשיך להיניק. גם כשהאם מעשנת - ולעיתים גם כשהיא משתמשת בסמים - הרופאים יעדיפו להמליץ על הנקה. מצבים נוספים שמומלץ להמשיך ולהיניק בהם: הפטיטיס, דלקת בשד, בדיקות רנטגן ודימות אחרות, צהבת יילודים ואחרי הרדמה כללית. לרוב המחלות, ציינו מחברי המסמך, יש תרופות שניתן ליטול בזמן ההנקה. יש לברר במרכז לייעוץ על תרופות בהנקה, באשר לבטיחות התרופה בתקופת ההנקה. כמו כן מומי לידה אינם סיבה שלא להיניק, אבל יש להיוועץ באנשי מקצוע רלבנטיים. נייר העמדה המלא בנוגע לתפקיד רופאים בעידוד הנקה.

נייר העמדה העוסק בהנחיות לגבי תינוקות עם חום נועד לקבוע את הסטנדרט הטיפולי בתינוקות עם חום שמגיעים לבתי החולים. במסמך מציין כי תינוק עד גיל 3 חודשים המגיע למיון עם חום ועם מראה חולני - סובל מישנוניות, פרכוסים, נראה כחול או חיוור, מקיא או סובל מהפסקות נשימה - יאושפז ויעבור בדיקות דם ושתן, ניקור מותני ויקבל טיפול אנטיביוטי. ההנחיות תקפות גם לתינוקות מתחת לגיל חודש, שאינם מראים תסמינים נוספים.

אך כאשר התינוק לא מגלה סימנים כאלה ובנוסף לא סובל מגורמי סיכון מיוחדים, יש לבצע בדיקות דם ושתן ואין חובה לאשפזו, לתת אנטיביוטיקה או לבצע בדיקת ניקור מותני.

תינוקות בני חודש, חודשיים ושלושה נמצאים בסיכון גבוה יותר מתינוקות וילדים גדולים לפתח זיהומים חיידקיים מסוכנים כמו דלקת בדרכי השתן, דלקת קרום המוח או זיהום בדם. לכן האתגר הרפואי הוא לאבחן בזמן זיהומים מסוכנים אלו ולא להחטיא את זיהוי המחלה, אבל גם לא לאשפז שלא לצורך.

במסמך מצוין כי הזיהום השכיח ביותר בתינוקות אלו הוא דלקת בדרכי השתן (המופיעה ב-10-7% מהתינוקות בגיל זה המגיעים עם חום). לכן מומלץ לבצע בדיקת שתן לכל התינוקות. זיהום שכיח אחר: זיהום חיידקי בדם (אלח דם או ספסיס), דלקת מוח חיידקית (מנינגיטיס) - אותה ניתן לאבחן בבדיקת ניקור מותני.

לפי ההנחיות, כאשר תינוק עד גיל 3 חודשים מגיע למיון עם חום ועם מראה חולני (סובל מישנוניות, פרכוסים, נראה כחול או חיוור, מקיא או סובל מהפסקות נשימה) הוא יאושפז ויעבור בדיקות דם ושתן, ניקור מותני ויקבל טיפול אנטיביוטי. הנחיות אלו תקפות גם לתינוקות מתחת לגיל חודש, שאינם מראים תסמינים נוספים.

אך כאשר התינוק לא מגלה סימנים כאלה ובנוסף הוא לא סובל מגורמי סיכון מיוחדים, יש לבצע בדיקות דם ושתן - ואין חובה לאשפז, לתת אנטיביוטיקה או לבצע בדיקת ניקור מותני. מסמך ההנחיות המלא: חום בתינוקות.

כאמור, בנוסף פורסמו ניירות עמדה על זיהומי עצמות ומפרקים אצל ילדים וכן על הטיפול בכאבי ראש בילדים.

נושאים קשורים:  חדשות,  כנס שנתי,  הנקה,  דלקת,  חום בתינוקות,  זיהומים,  איגוד רופאי הילדים
תגובות
אנונימי/ת
15.11.2017, 20:29

חבל שהקישורים לניירות העמדה בנוגע לעידוד הנקה וחום ביילוד אינם תקינים. אשמח לקרוא את המסמכים- היכן ניתן למוצאם?

אנונימי/ת
15.11.2017, 22:09

הכנסתם בטעות את המסמך של השחיקה בכל ניירות העמדה. אנא תקנו כדי שנוכל לראות את נייר העמדה לגבי חום בילדים ולגבי הנקה.

אנונימי/ת
16.11.2017, 10:44

תודה על התיקון