במחקר מקרה-ביקורת מקונן (nested) פרוספקטיבי שנערך בקרב נשים שרשומות בעוקבת האמהות של פינלנד (Finnish Maternity Cohort, FMC), זיהו החוקרים 1,092 נשים חולות בטרשת נפוצה עם דגימת סרום אחת לפחות שנלקחה לפני תאריך אבחון המחלה (בעת עריכת מחקר זה, מאגר FMC הכיל 1.8 מיליון דגימות סרום שנלקחו מיותר מ-800,000 נשים במהלך היריון).
עוד בעניין דומה
למקרי הטרשת הנפוצה שנמצאו, התאימו החוקרים עד 3 מקרי ביקורת (סה"כ 2,123 נשים כמקרי ביקורת) מבחינת תאריך הלידה (±שנתיים) ומקום המגורים. הרמות של 25-הידרוקסיוויטמין D (ויטמין D) נמדדו במחקר באמצעות בדיקת נהורנות כימית (chemiluminescence), ובאמצעות רגרסיה לוגיסטית מותנית שתוקננה לשנת איסוף הדגימה, מספר ההריונות (gravidity) ומספר הלידות (parity) של המטופלת, ביצעו החוקרים הערכה של הסיכון היחסי (Relative Risk, RR) של הנשים הללו לחלות בטרשת נפוצה.
החוקרים מצאו כי עלייה של 50 ננומול/ליטר ברמת ויטמין D הייתה קשורה לסיכון מופחת ב-39% לחלות בטרשת נפוצה (סיכון יחסי 0.61, רווח בר-סמך 95%: 0.44-0.85). לנשים עם רמות ויטמין D בדם נמוכות מ-30 ננומול/ליטר נמצא סיכון גבוה ב-43% לחלות בטרשת נפוצה (סיכון יחסי 1.43, רווח בר-סמך 95%: 1.02-1.99, P=0.04) לעומת נשים עם רמות ויטמין D בדם של 50 ננומול/ליטר או יותר. גם בקרב נשים עם 2 דגימות סרום או יותר (511 מקרים באוכלוסיית המחקר) התוצאות היו דומות - הסיכון לחלות בטרשת נפוצה היה גבוה פי 2 בנשים עם רמת ויטמין D בסרום נמוכה מ-30 ננומול/ליטר לעומת נשים עם רמות ויטמין D בסרום של 50 ננומול/ליטר או יותר (סיכון יחסי 2.02, רווח בר-סמך 95%: 1.18-3.45, P = 0.01).
לסיכום, תוצאות המחקר תומכות באופן ישיר בהשערה כי מחסור בוויטמין D מעלה את הסיכון לחלות בטרשת נפוצה ומחזקות את הגישה האומרת כי יש לשפר את רמות ויטמין D באוכלוסייה באמצעות פעילות רחבה בתחום בריאות הציבור.
מקור: