"בישראל מסתמנת מגמת עלייה בשיעור ההשמנה - מכיתות א' ועד לשחרור מהצבא"

"בישראל מסתמנת מגמת עלייה בשיעור ההשמנה החל מכיתות א' ועד למשוחררים טריים מהצבא. הדבר מהווה מקור לדאגה כיוון שהשמנה בגיל צעיר מגבירה את הסיכויים שהם יהיו מבוגרים הסובלים מהשמנה ובעקבות זאת יגדל היקף התחלואה בסוכרת מסוג 2, במחלות קרדיו-וסקולריות, ביתר לחץ דם, בהפרעה בשומני הדם, בתפקודי כבד ובכבד שומני"; כך אמר פרופ' יוסף מאירוביץ', רכז רפואת ילדים בשירותי בריאות כללית, בשיחה עם אתר "וואלה" .

בדיווח נמסר, כי הקופה ערכה בשנה האחרונה סקר על הרגלי הבריאות בקרב בני נוער גילאי 18-13. בסקר השתתפו 343 אלף מתבגרים מבוטחי הקופה. הוא מבוסס על החזרי תשלומים שנדרשו בעבור כל אשפוז ופנייה לרופא מומחה בקרב המתבגרים.

אחד הנתונים הבולטים בסקר העלה ש-17% מבני הנוער אובחנו כבעלי עודף משקל. יותר ממחציתם (54%) מתבגרים והיתר (46%) מתבגרות. 0.35% מקרב כלל הנסקרים אובחן עם סוג של סוכרת. משרד הבריאות החל לבצע תכנית למלחמה בהשמנה במסגרתה הפיץ הצעות לתפריטים בריאים בגני ילדים וצהרונים. כמו כן פועל המשרד להוצאת מכונות לממכר שתייה ממותקת מבתי הספר. כל זאת לצד הנהגת סימון מוצרים דלי סוכר ודלי שומן רווי.

אתמול (ב') הכריזו שר הבריאות יעקב ליצמן וראש העיר ירושלים ניר ברקת על "מהפכה בריאותית בבתי הספר בעיר" שתקיף את כל הילדים מהגיל הרך ועד סיום לימודיהם בתיכון. המטרה המוכרזת היא להפוך את ירושלים לעיר הראשונה בישראל שתיישם באופן גורף מעבר לתזונה בריאה במערכת החינוך.

השר הודיע, כי כצעד ראשון, בתי הספר בירושלים יקבלו סיוע במעבר ל'קפיטריה בריאה' שתציע מגוון פירות, ירקות, כריכים - ותחליף מאכלים מזיקים לבריאות שניתן למצוא כיום בבתי הספר. ייערכו גם הדרכות למנהלי מוסדות החינוך ואף יופעלו חוגי ריצה למנהלים ומורים, סדנאות למטפלות ומבשלות במשפחתונים ועוד. השנה גם יושקו קמפיינים נרחבים להעלאת המודעות לנזקי התזונה המזיקה, לחשיבות הפעילות הגופנית ונושאים נוספים בהקשר לכך בשיתוף ועדי ההורים, ועדי התלמידים והמורים, גם כדי לייצר נוהל דיווחים שבו הגורמים הרלוונטיים יוכלו להתריע על סוגיות ובעיות בנושאי התזונה בבית הספר. יתקיים שיתוף פעולה עם משרד החינוך ומשרד הבריאות בנוגע לאכיפה.

בשיחה עם "וואלה" אמר עוד פרופ' מאירוביץ, כי ב"כללית" מפעילים עתה תכניות התערבות להקניית הרגלי בריאות נכונים במטרה לאתר גורמי סיכון לתחלואה. "שכיחות השמנת היתר בקרב ילדים ונוער נמצאת במגמת עליה ברוב מדינות העולם המערבי. בארה"ב בשנים האחרונות הסתמנה בלימה בתופעה בעקבות פעולות מערכתיות משמעותיות שבהן עורבו כל גופי הממשל".

פרופ' מאירוביץ' הוסיף: "למרכיב הגנטי תרומה של כ-20% בלבד להשמנה. זה אומר שיש קבוצות שמבחינה גנטית סיכוייהן גבוהים לסבול מהשמנה קיצונית. גם לשינויים באוכלוסיית חיידקיי המעי תרומה נוספות לבעיה. אבל הגורם המשמעותי המשפיע על ההשמנה הוא אורח החיים המודרני המתאפיין בירידה בפעילות הגופנית, צריכת מזון עתיר קלוריות וזמן מסך ממושך. ארגוני רפואת הילדים ממליצים להימנע ככל האפשר מזמן מסך בשנים הראשונות לחיים גם משום שהדבר תרם לשכיחות הפרעות קשב וריכוז ומהווה גורם מובהק להשמנה ולהרגלי אכילה לא בריאים".

מהסקר שערכה "הכללית" גם עלה, כי רק 5.5% מבני הנוער פנו לקבל שירותי ייעוץ בנושאי תזונה ודיאטה: המתבגרות פונות יותר (65%) לעומת המתבגרים (35%). "בני נוער רבים מצהירים שהם 'בדיאטה' ובוחרים בשיטות שונות להפחית במשקלם אולם ללא ליווי והדרכה של אנשי מקצוע. הבעיה היא שבני נוער מאמצים התנהגויות לא בריאות ולעיתים אף מסוכנות כמו 'דיאטות כסאח', לא מאוזנות, מה שתורם להגברת הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה", הוסיפה הדיאטנית הראשית של הקופה, אירית פורז .