נייר עמדה

תפקידו של הפרמקולוג הקליני כיום ובעוד כעשור

לרגל הכינוס החד-יומי של האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית פירסם ועד האיגוד נייר עמדה המציג את תפקידו של הפרמקולוג הקליני היום ואת חזון האיגוד בנוגע לתפקידו בעוד כעשור

אספקת תרופות, ניסוי קליני (צילום: אילוסטרציה)

לרגל הכינוס החד-יומי של האיגוד הישראלי לפרמקולוגיה קלינית שיתקיים ב-13 ביולי 2017, מוצג להלן נייר עמדה המציג את תפקידו של הפרמקולוג הקליני, וכן את חזון האיגוד בנוגע לעבודת הפרמקולוג הקליני בעוד כעשור, בשם ועד האיגוד לפרמקולוגיה קלינית (תוכנית הכינוס).

תפקיד הפרמקולוג הקליני

הפרמקולוג הקליני עוסק בטיפול התרופתי בחולה הפרטני כמו גם בקביעת מדיניות טיפול תרופתי ברמה מוסדית ולאומית, בייעוץ ובמחקר בתרופות. זהו אחד המקצועות העיקריים בו קיימת התייחסות לבטיחות, יעילות ועלות הטיפול התרופתי.

הפרמקולוג הקליני הוא מומחה ברפואה פנימית או רפואת ילדים או פסיכיאטריה אשר עבר התמחות-על בפרמקולוגיה קלינית ביחידה מוכרת.

יו"ר ועדת תרופות – רבים מהפרמקולוגים הקליניים משמשים כיו"ר וועדת תרופות, או חברים בוועדת תרופות במוסד בו הם עובדים- ביה"ח או קופה.

יו"ר ועדת הלסינקי חלק מהחברים משמשים כיו"ר ועדת הלסינקי או כחברים בוועדת הלסינקי במוסד בו הם עובדים – ביה"ח או קופה, או בוועדות ארציות.

התוויות מדיניות טיפול תרופתי לפרמקולוג הקליני תפקיד מרכזי בהתוויית מדיניות מוסדית לטיפולים תרופתיים: הפרמקולוג הקליני אחראי לכתיבה והטמעה של פרוטוקולים טיפוליים דוגמת פרוטוקול סדציה בחולים מונשמים, פרוטוקול טיפול בכאב בחולים לאחר ניתוח, חולים אונקולוגיים ונשים לאחר לידה וכיו"ב.

בעידן הדורש גם התייחסות לצד הכלכלי של טיפול תרופתי – הפרמקולוג הקליני בכל מוסד מעורב בתהליכי תעדוף טיפולים תרופתיים, ניטור ובקרה של טיפולים תרופתיים נבחרים מתוך מטרה לייצר טיפול תרופתי יעיל, בטוח וחסכוני.

ייעוץ תרופתי – חלק נכבד מתפקידו של הפרמקולוג הקליני הינו מתן ייעוץ תרופתי בביה"ח או בקהילה, (ליד מיטת החולה, במפגש פנים מול פנים או בטלפון), בנושאים שונים ומגוונים: התאמה אישית של סוג ומינון של הטיפול התרופתי, תגובות בין-תרופתיות, תגובות בין-תרופות לתוספי תזונה, תרופות בהריון ובהנקה, ריבוי תרופות (polypharmacy), תרופות בקשישים, זיהוי וטיפול בתופעות לוואי של תרופות, הרעלות.

מרפאה ל"איזון תרופתי" – במספר בתי חולים קיימת מרפאה המנוהלת על ידי פרמקולוג קליני, אשר עוסקת במתן ייעוץ למטופלים המגיעים מהקהילה, בכל הקשור לאיזון התרופתי שצוין קודם לכן.

תופעות לוואי של תרופות ומניעת טעויות בטיפול תרופתי – במספר מוסדות כמו בתי חולים וקופות, הפרמקולוג הקליני אחראי על איסוף ורישום תופעות לוואי מתרופות (pharmacovigilance) והעברתם למשרד הבריאות, וכן מניעת טעויות בטיפול התרופתי. הפרמקולוג הקליני עוקב אחר יעילות ובטיחות התרופה לאחר שהוכנסה לארסנל התרופות של ביה"ח.

הטמעת כלים ממוחשבים להתראות טיפוליות -  פרמקולוגים קליניים רבים מעורבים בפיתוח והטמעת כלים ממוחשבים להתראות על טיפולים תרופתיים שגויים ובכך תורמים הן לבטיחות המטופל הבודד כמו גם לשיפור בטיחות הטיפול התרופתי ברמה המוסדית.

ניהול סיכונים – מספר פרמקולוגים קליניים משמשים כמנהלים או כחברים בניהול סיכונים במוסד בו הם עובדים.

ניטור רמת תרופות בדם – הפרמקולוג הקליני משתתף באופן פעיל בייעוץ הנוגע לניטור רמת תרופות שונות בדם ובהתאמת המשטר התרופתי בהתאם, בעזרת מודלים פרמקוקינטיים מתקדמים.

קשר עם  משרד הבריאות- חברי האיגוד לפרמקולוגיה קלינית מייעצים באופן פעיל לאגף הרוקחות במשרד הבריאות, בכל הקשור לרישום תרופות חדשות, אישור תכשירים גנריים, הרחבת התוויות, תופעות לוואי  (Pharmacovigillance), ותרופות ביולוגיות דומות (Biosimilar). קיים שיתוף פעולה פורה בין אגף הרוקחות במשרד הבריאות לבין חברי האיגוד לפרמקולוגיה קלינית, כאשר חלק נכבד מחברי האיגוד משתתף באופן פעיל בכל הפעילויות הללו יחד עם משרד הבריאות.

מחקרי פאזה I ו- II – במספר יחידות לפרמקולוגיה קלינית מתנהלים מחקרי פאזה I ו- II, בניהולו של הפרמקולוגי הקליני. מחקרים אלו מהווים מקור הכנסה משמעותי לביה"ח.

תהליך האקרדיטציה (JCI) – בתי חולים רבים עוברים תהליך של אקרדיטציה (JCI) – הפרמקולוגי הקליני, בשיתוף עם שרותי הרוקחות במוסד הרפואי אחראים על הפרק של הטיפול התרופתי.

הוראה בביה"ח, אוניברסיטה ובקהילה – פרמקולוגים קליניים רבים בארץ משתתפים באופן פעיל בלימוד  הפרמקולוגיה הקלינית בפקולטות לרפואה ובתי ספר שונים (כמו בתי הספר לאחיות ועוד).

ועדת סל התרופות– מספר פרמקולוגים קליניים משמשים כיועצים וכחברים בוועדת סל התרופות.

הנחיות קליניות וקווים מנחים  - פרמקולוגים קליניים רבים משתתפים בכתיבת הנחיות קליניות וקווים מנחים, לעתים בשיתוף איגודים נוספים.

פרמקולוגיה קלינית בקהילה – האוכלוסייה הולכת ומזדקנת, וקשישים רבים בקהילה נוטלים מספר תרופות בו זמנית. לפרמקולוג הקליני חשיבות רבה במתן ייעוץ למטופלים אלו בכל הקשור לריבוי תרופות. כיום, אין מספיק פרמקולוגים קליניים בקהילה.

שיתוף פעולה עם רוקחים קליניים -  בבתי חולים רבים מועסקים רוקחים קליניים. הפרמקולוג הקליני, יחד עם שרותי הרוקחות, אחראי על פיתוח הרוקחות הקלינית, תוך כדי התמקצעות בתחומי הייעוץ השונים. יש להתוות יעדים רפואיים לפעילות הרוקחים הקליניים, לכוון את ההתערבויות של הרוקח הקליני במחלקה לשם העשרת הידע של הרופאים.

ייעוץ לחברות תרופות – פרמקולוגים קליניים מייעצים לחברות תרופות בכל הקשור לטיפול תרופתי, תוך כדי שמירה על כללי האתיקה.

הפרמקולוג הקליני בשנת 2030

  • הפרמקולוג הקליני יהיה שותף בפיתוח תרופות מותאמות אישית, ויהיה מעורב בכל שלבי הפיתוח של תרופות בכל תחומי הרפואה- סרטן, ריאומטולוגיה, מחלות מערכת העיכול, סוכרת, המערכת הקרדיווסקולרית ועוד. הפרמקולוג הקליני יהיה שותף להתאמת הטיפול התרופתי לכל חולה באופן פרטני.
  • בכל בי"ח ובכל מוסד (קופה) תהיה יחידה לפרמקולוגיה קלינית, בה יהיו חברים מספר פרמקולוגים קליניים (לפחות שניים). יחידה זו תעסוק בייעוץ התרופתי על האספקטים השונים בכל הנושאים הקשורים לבטיחות, יעילות ועלות הטיפול התרופתי. היחידה תעסוק במניעת תופעות לוואי מתרופות, ובמניעה של טעויות בטיפול התרופתי. אנשי היחידה ישתתפו באופן פעיל בייעוצים ליד מיטת החולה, או באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כאשר החולה נמצא בביתו והיועץ נמצא ביחידה.
  • בעידן הדורש גם התייחסות לצד הכלכלי של טיפול תרופתי – הפרמקולוג הקליני בכל מוסד יהיה מעורב בתהליכי תעדוף טיפולים תרופתיים, ניטור ובקרה של טיפולים תרופתיים נבחרים מתוך מטרה לייצר טיפול תרופתי יעיל, בטוח וחסכוני.
  • לכל יחידה לפרמקולוגיה קלינית תהיה צמודה יחידה למחקרי פאזה I.
  • בראש  וועדת תרופות בכל מוסד – בי"ח או קופה, יעמוד פרמקולוג קליני.
  • ועדת היגוי לטיפול התרופתי- בכל מוסד תהיה וועדת היגוי אשר תעסוק בנושאים הקשורים לטיפול התרופתי, כולל נושאים רגולטורים. בראש הוועדה יעמוד פרמקולוג קליני.
  • יו"ר ועדת הלסינקי בכל מוסד יהיה פרמקולוג קליני.
  • ניהול סיכונים בכל מוסד יכלול פרמקולוג קליני.
  • יו"ר ועדת סל התרופות הארצית יהיה פרמקולוג קליני.
  • פיתוח תרופות חדשות – הפרמקולוגי הקליני יהיה שותף בפיתוח תרופות חדשות, הן תרופות כימיות והן תרופות ביולוגיות. הוא יהיה שותף לשלבים השונים של פיתוח התרופה, החל ממחקרים בחיות, מחקרי פאזה I, II ו- III.
  • רוקחות קלינית- הפרמקולוג הקליני ידאג להעצמת הרוקח הקליני בביה"ח ובקהילה.
  • שיתוף פעולה עם משרד הבריאות – פרמקולוגים קליניים ימשיכו להיות שותפים בכל הפעילויות מול משרד הבריאות, תוך הרחבת שיתוף הפעולה-  בכל הקשור לרישום תרופות, תופעות לוואי של תרופות ((Pharmacovigilance, מניעת תופעות לוואי, מניעת טעויות בטיפול תרופתי.
  • גם רופא משפחה יוכל להיות פרמקולוג קליני, לאחר שישלים התמחות בפרמקולוגיה קלינית ביחידה מוכרת.
  • אקרדיטציה – הפרמקולוג הקליני יהיה יד ימינו של מנהל ביה"ח (יחד עם שרותי הרוקחות) בכל הקשור לפרק התרופתי של האקרדיטציה (JCI).
  • חוג לפרמקולוגיה קלינית – בכל פקולטה לרפואה בישראל יהיה חוג לפרמקולוגיה קלינית אשר יעסוק בין השאר בהוראת המקצוע והטמעתו.
  • הוראה באוניברסיטה ובקהילה- הפרמקולוג הקליני ילמד את מקצוע הפרמקולוגיה הקלינית בכל הפקולטות לרפואה ובבתי הספר השונים.

לשם כך, בכל בית חולים ובכל מוסד רפואי צריכים להיות תקנים לפרמקולוגים קליניים עם יחידה מוכרת להתמחות. הנהלת המוסד הרפואי (בי"ח או קופה) צריכה להקצות מקום לביצוע מחקרי פאזה I/II.

נושאים קשורים:  נייר עמדה,  תרופות,  ניסויים,  ועדת הלסיניקי,  המלצות,  טיפול תרופתי
תגובות