איגוד רופאי בריאות הציבור קורא להקים רשות לאומית להפעלת "טיפות חלב"

איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י קורא למשרדי הבריאות והאוצר להקים רשות לאומית שתפעיל את מערך שירותי הבריאות המונעת לילדים ותחנות "טיפות חלב". עמדה זו הוצגה על-ידי יו"ר האיגוד, פרופ' נדב דוידוביץ, בכנס השנתי שקיים האיגוד בשבוע שעבר, יחד עם בתי הספר לבריאות הציבור.

האיגוד פירסם את עמדתו בעקבות טיוטות שהוכנו לדו"ח המסכם של ועדה שהקים משרד הבריאות בנוגע למערך מרפאות טיפת חלב ברחבי הארץ. האיגוד חושש, כי הוועדה תמליץ על יצירת תחרות בין גופים במטרה לייעל את השירות ולהוריד עלויות, וקורא במקום זאת ליצור רשות לאומית שתנהל את הפעילות החשובה.

ד"ר חגי לוין (צילום: האוניברסיטה העברית)

מזכיר האיגוד, ד"ר חגי לוין, אמר: "יש לנו עתה הוכחה מוחשית לחשיבותם של שירותי בריאות מונעת כאשר הם ניתנים בכיסוי ארצי נרחב, דווקא לאוכלוסיות שקשה להגיע אליהן. אלמלא השירות שניתן בטיפות החלב בארץ בכל הנוגע לחיסוני שגרה לילדים, למשל, היינו סובלים מהתפרצויות חצבת כמו במדינות לא מעטות באירופה וגם משעלת, הפטיטיס A ומחלות זיהומיות נוספות. חשיבות השירות הניתן בתחנות טיפות חלב נוגעת גם לנושאי גדילה והתפתחות של הילדים ואפילו למלחמה בהשמנה".

סוגיית "הפעלת מודל מערך תחנות טיפות החלב בארץ" נמצאת במרכז דיוני ועדה שהקים משרד הבריאות, שאמורה הייתה להגיש את המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות כבר בסוף יוני 2016, אך היא עדיין עובדת על המסמכים המסכמים. לדברי האיגוד, כמה טיוטות כבר הופצו.

"יש לנו חששות בכל הנוגע לסיכומים המסתמנים", אמר ד"ר חגי לוין, "הם עלו בכנס בריאות הציבור בשבוע שעבר ועוררו דאגה רבה"

בכתב המינוי של הוועדה, שבראשה נבחר לעמוד פרופ' אלי סומך מ"וולפסון" (שכיהן בעת המינוי כיו"ר איגוד רופאי הילדים), פורטו משימותיה: להגדיר ולהתאים את הפעילות והשירותים הניתנים בתחנות טיפת חלב; לבחון העברת הפעילות הניתנת כיום בבתי הספר לטיפות חלב (למשל: חיסוני שגרה), להגדיר מודל הפעלה ובין השאר לבחון הגברת המעורבות של קופות החולים במתן השרות, ההסדרים שיהיו בין הקופות ומודל השירותים שיינתנו בישובים/שכונות חדשות. כמו כן הוסמכה הוועדה להמליץ על מנגנון התקצוב שיתאים לכך והתאמתו להבטחת הפעילות, על פי הצרכים.

"יש לנו חששות בכל הנוגע לסיכומים המסתמנים", אמר ד"ר לוין. "הם עלו בכנס בריאות הציבור בשבוע שעבר ועוררו דאגה רבה".

במהלך הדיונים בוועדה, סיפר ד"ר לוין, נשמעה עמדת האיגוד "וקיבלנו רושם שעמדתנו אכן מתקבלת בתמיכת רוב חברי הוועדה. אבל רק עתה, כשהוחל בהחלפת הטיוטות, שמנו לב שמשהו השתנה. עמדת נציגי האוצר בוועדה השתלטה. לא הבריאות היתה במרכז, אלא נושא הכסף, התקציב. לכן יש לנו חששות".

"דיברו על הפרטה – אבל אין הכוונה דווקא למסירת ניהול שירותי תחנות טיפת החלב לידי גורמים פרטיים, אלא שכל הנושא הזה ייצא בסופו של דבר משליטת משרד הבריאות. יהיה מכרז ליצירת 'תחרות' ומדי 5 שנים יחזרו עליו. אנחנו חוששים מהכיוון הזה", אמר ד"ר לוין.

לבקשת "דוקטורס אונלי", נמסרה התגובה הבאה מדוברות משרד הבריאות: "הוועדה טרם סיימה את דיוניה ועדיין לא גיבשה את מסקנותיה. על כן ממילא לא הגישה אותם למשרד הבריאות. הוועדה דנה בחלופות שונות, אולם בכל מקרה אין כוונה להפעיל את השרות בידי גורמים פרטיים.

"הוועדה דנה בדרכים לאפשר לגורמים הציבוריים המפעילים את השרות, להעניק למשפחות שירות עדכני וכוללני, טוב ככל האפשר, מתוך ראיית החשיבות העצומה של השקעה נכונה בגיל הרך".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ', הציג בכנס שש משימות שלדעת האיגוד יש לבצע כדי לשקם את השירות המונע לילד ומערך תחנות טיפות החלב. בין השאר – יש לתגבר את התחנות ברופאים ואחיות ואפילו מוצע שרופא בטיפת חלב יוגדר כמקצוע מועדף.

האתגרים האחרים שסימן פרופ' דוידוביץ' הם: עידוד אחיות לעסוק בתחום הזה, הוספת תקינה לרופאים ואחיות, שיפור בשכר למשיכת אחיות לתחום, קביעת תקצוב ייעודי לבנייה של תחנות נוספות בערים ובשכונות חדשות שנבנות כיום ברחבי הארץ בקצב מהיר ושירותי מזכירות מתקדמים שימצאו בתחנות.

פרופ' דוידוביץ' ציין, כי השירותים הניתנים בארץ כבר עשרות שנים בתחום הזה מהווים דוגמא ואף מופת ברמה עולמית. "אבל הגיע הזמן לשקם ולמצב את השירות הזה כשירות רפואי-חברתי בסיסי ביותר הנחוץ לבריאות הפרט והכלל", אמר.

פרופ' דוידוביץ סיפר כי במקרים של העברת שירותים דומים, בארצות אחרות, לגורמים תחרותיים ופרטיים, מחקר בינלאומי הגיע למסקנה שמהלך כזה יגרום לירידה בכיסוי החיסונים. ניסיונות לשלב באפריקה ובדרום אמריקה גורמים פרטיים במתן שירותי בריאות דומים לא הוביל לשיפור השירות אלא דווקא לירידה ברמתו. מחקר בסין שנעשה ב-2002 העלה כי בעקבות תחרות שהתנהלה שם בין ספקי שירות בתחום הרפואה המונעת - נתגלו כשלים חמורים בהעברת מידע, ירידה בבקרת מחלות ובהכשרת אנשי מקצוע.

בין החסרונות האחרים שבביזור השירות הזה לכמה ספקים, הדגיש עוד פרופ' דוידוביץ', קיים גם העירוב שבין שירות מונע לילד הבריא לבין שירותים קוריטיביים למטופלים בקופות החולים. ההערכה היא שמתכונת כזאת תביא לפגיעה בהיבטים הניהוליים והתקציביים וגם תגרום להתייקרות השירות בצורה חדה וללא שיפור משמעותי בו.

נושא בעייתי אחר שאיגוד רופאי בריאות הציבור מצא ברעיון הביזור: פגיעה בכושר הניטור האפידמיולוגי הקהילתי ופגיעה ביכולת להרחבת השירות הנדרש בפריסה רחבה ומהירה כאשר עולה מצב חירום המחייב תגובה מקיפה.
לעומת זאת, רשות לאומית שתפעיל את השירות המונע לילד ולתלמיד ומערך טיפות חלב תוכל לבצע תכנון ארצי שבו יעורבו ועדות התכנון והבנייה. כמו כן הרשות גם תוכל להטמיע חיסונים חדשים למקרה הצורך, בדיקות סקר והתפתחות של הילדים.

"יש צורך בהקמת רשות ממלכתית אחת לנושא הזה שתנהל, תבצע ותספק את מלוא השירותים וזאת במסגרת חוק בטוח הבריאות הממלכתי", אמר פרופ' דוידוביץ'. "צריך לזכור", הדגיש, "כי עבור סל הפעילויות המרכיב את ליבת העיסוק בבריאות הציבור תשלום עבר צריכה איננו אפשרות מעשית. צרכנים פרטיים לא ישלמו מרצונם עבור שירותי רפואה מונעת בקהילה כגון ניטור ובקרת מחלות, חקירות אפידמיולוגיות של התפרצויות של מחלות זיהומית, סל חיסוני הילדות, תכניות לחינוך לבריאות בקהילה וקידומן, או בדיקות אבחון מוקדם וטיפול מונע תחלואה".

הוא הזהיר, כי תחרות בין מספר ספקים, כדוגמת בין קופות החולים על משאבי בריאות הציבור או הרעיון של מתן "תמריצים למפעילי השירות בהתאם לתוצאות" יביאו לחוסר שיתוף פעולה ולהעדר העברת מידע רוחבית בין גופים; ירידה בבקרה ובדיווח ארציים על מחלות זיהומיות; פגיעה בהכשרת עובדים מקצועיים בתחומי בריאות הציבור המגוונים (רופאים, אחיות, צוותי מעבדות). גם איננה מאפשרת ראייה אינטגרטיבית שהיא מרכיב הכרחי הנדרש לצורך שמירה על בריאות הציבור וקידום בריאות כלל האוכלוסייה ובכל המגזרים.

"לאור כל זאת", הודיע פרופ' דוידוביץ', "איגוד רופאי בריאות הציבור מציע מהלך יזום ושונה מהביזור הזוחל הקיים בשירות המונע שגם יוצר שחיקה מתמשכת בתקציביו מאז מספר עשורים. בסיס המהלך הוא כאמור הקמת רשות ממלכתית אחת לניהול ואספקת השירות המונע לילד בישראל, מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי".

לדברי האיגוד "מוסכם על הכל שתחנות טיפות החלב שוכנות בישובים רבים במבנים מיושנים, יש תחנות שבהן אחות אחת אחראית על 600 תינוקות ופעוטות. יצירת קשר עם התחנה – קשה מאד. לרובן אין כתובת דוא"ל שדרכה ניתן להזמין תור. אימהות מתלוננות על תורים בלתי נסבלים".

איגוד רופאי בריאות הציבור מזהיר לכן, ש"אופן השינוי המוצע, כפי שעלה מתוך דיוני הוועדה, עלול גם בעתיד לפגוע באוכלוסיות לא חזקות. למפעילי השירות, במודל אחר מהרשות הלאומית האחת שהאיגוד מציע - לא יהיה כדאי, כלכלית, לטפל באוכלוסיות מוחלשות וביקורי בית, למשל, לא יהיו משתלמים".