התגובה הסיסטמית לכוויות והטיפול בהן יכולים לגרום לנזק ריאתי ולבצקת בשלב האקוטי. נזק זה יכול להיגרם גם כאשר לא נצפתה פגיעה ישירה משאיפת עשן.
עוד בעניין דומה
מחקר חדש בחן לאורך עשר שנים את הטיפול הריאתי בילדים אשר סבלו מכוויות עוריות בלבד, ללא פגיעת עשן בדרכי האוויר. המחקר בוצע בתבנית של מחקר אוכלוסייה, עם זמן מעקב של עשר שנים. אוכלוסיית המחקר כללה 5,290 ילדים במערב אוסטרליה בגילאים הנמוכים מחמש, שנחשפו בפעם הראשונה לכוויות בין השנים 1980 ל-2012. להשוואה נלקחה קבוצת ביקורת שכללה 20,061 ילדים.
לאחר תיקנון למאפיינים דמוגרפיים ולמצב בריאותי בסיסי, בקבוצה שנחשפה לכווית היתה היארעות גבוהה יותר של שפעת ודלקת ריאות ויראלית (Incidence rate ratioי1.78; 95% CIי1.10-2.87), דלקת ריאות חיידקית (Incidence rate ratioי1.34; 95% CIי1.06-1.7) וזיהומים ריאתיים אחרים (Incidence rate ratioי1.65; 95% CIי1.43-1.90).
לא נצפו שינויים מובהקים סטטיסטית בזיהומים אחרים של דרכי האוויר העליונות (Incidence rate ratioי1.10; 95% CIי0.98-1.23) או זיהומים כרוניים של דרכי האוויר התחתונות (Incidence rate ratioי0.99; 95% CIי0.80-1.23), בהשוואה לקבוצת הביקורת.
תוצאות אלו ממחישות, כי קיימת עלייה בהיארעות זיהומים של מערכת הנשימה בילדים שנחשפו לכוויות. ייתכן ששינויים במערכת החיסון הנגרמים על ידי כוויות יכולים להימשך עד לפרק זמן של עשר שנים לאחר החלמה בחלק מהילדים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
