שיעור רופאי הילדים לנפש בישראל דומה לזה שבאירופה, אבל העומס והאחריות המוטלים עליהם כפולים; כך עולה ממאמר הסוקר את מצב רפואת הילדים, שפורסם באחרונה בכתב העת Journal of Pediatrics.
עוד בעניין דומה
את המאמר כתבו ד"ר דיאנה טשר, ד"ר יצחק ברלוביץ ופרופ' אלי סומך מבית החולים "וולפסון", מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים ד"ר צחי גרוסמן, ד"ר ליזה רובין, ד"ר דיקלה דהן וכן פרופסור איתמר גרוטו ממשרד הבריאות.
פרופ' סומך, מנהל אגף הילדים ב"וולפסון" ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, סיכם עבור "דוקטורס אונלי" את הנתונים העיקריים שהוצגו במאמר. לדבריו, בישראל שיעור פריון גבוה, הכפול מזה שבאירופה; שיעור הילדים בני פחות מגיל 14 גם הוא כפול מזה שבגרמניה, למשל (28% לעומת 14%) וקצב גידול האוכלוסייה בישראל (1.8%) הוא פי שלושה מאשר באירופה.
פרופ' סומך מסר, כי "הנתונים הללו מדגישים את התפקיד המרכזי שממלאת רפואת הילדים ושל רופאי הילדים בבריאות הציבור ובהבטחת בריאותו של דור העתיד של המדינה".
פרופ' סומך הדגיש, כי למרות ההוצאה הלאומית לבריאות העומדת על 7.8% מהתל"ג - נמוכה יחסית לממוצע במדינות ה- OECDי(8.5%) - תמותת התינוקות בישראל נמוכה יחסית למדינות מפותחות (3.2 לעומת ממוצע OECD העומד על 3.8 ל-1,000 לידות חי). כמו כן בישראל קיימת שמירה על שיעורי התחסנות גבוהים והפעלת תכנית התמחות ברמה גבוהה מאוד ברפואת ילדים ובמקצועות העל הספציפיים, אמר.
"האתגרים העיקריים העומדים לכן לפני רופאי הילדים בישראל הם הצורך להתמודד עם תחלואה 'חדשה' של בעיות כרוניות כמו השמנה, בעיות מתחום בריאות הנפש ובעיות פסיכו-סוציאליות. וכן עליהם להתמודד עם העומס העצום ברפואה הדחופה והצורך לסגור את פערי הבריאות שבין המרכז לפריפריה.
"אחד האמצעים לשם סגירת הפערים הוא תגבור מספר הרופאים והפעלת תכניות כמו הפלרת המים לשמירת בריאות השיניים של הילדים בישראל - במיוחד משכבות סוציואקונומיות נמוכות. כמו כן, יש לשמר את המצב שבו רופא הילדים הוא המטפל הראשוני בילד החולה. צעדים אלו מחייבים להגדיל את מספר המתמחים ברפואת ילדים לצד הגדלת השילוב של החלק הקהילתי במסגרת ההתמחות, על מנת לסגור את המחסור ההולך ומחריף ברופאי ילדים, בין היתר בשל פרישה קרובה של דור הרופאים שהגיע לארץ בעלייה מברית המועצות לשעבר", אמר פרופ' סומך.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
