הפרעות דיבור/שפה, הפרעות לימוד והפרעות מוטוריות נפוצות בקרב ילדים. לא ידוע אם חשיפה ל-SSRIsי(Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) במהלך ההריון משפיעה על הרגישות להפרעות אלו. מחקר חדש בדק אם חשיפה ל-SSRIs במהלך ההיריון קשורה להפרעות אלה במהלך גיל ההתבגרות המוקדם.
עוד בעניין דומה
המחקר היה מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שבחן מסד נתונים ארצי בפינלנד בין השנים 1996 ל-2010. במחקר נכללו 845,345 נשים בהריון וילדיהם, מהריון של עובר יחיד, עם מידע בנוגע לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון והפרעות הקשורות לדיכאון במהלך ההריון.
במחקר נבדקו שלוש קבוצות של צאצאים: 15,596 בקבוצה שנחשפה ל-SSRIs (היו בעלי אבחנה אימהית של הפרעות פסיכיאטריות הקשורות לדיכאון עם היסטוריה של רכישת SSRIs במהלך ההיריון), 9,537 היו בקבוצה שלא נחשפה לטיפול תרופתי (היו בעלי אבחנה אימהית של הפרעות פסיכיאטריות הקשורות לדיכאון ללא היסטוריה של רכישת SSRIs במהלך ההיריון) ו-31,207 היו בקבוצה הלא חשופה (אימהות ללא אבחנה פסיכיאטרית או היסטוריה של רכישת SSRIs).
התוצא הראשוני שנמדד היה היארעות מצטברת של הפרעות דיבור/שפה, לימוד או מוטוריות (829, 187 ו-285 מקרים, בהתאמה) מלידה ועד גיל 14.
מתוך 56,340 ילדים שנכללו בעוקבה הסופית, 28,684 (50.9%) היו זכרים ו-47,782 (86.6%) היו בגיל 9 או צעיר יותר. ממוצע (סטיית תקן) גיל הילדים בעת האבחנה היה 4.43 (1.67), 3.55 (2.67) ו-7.73 (2.38) בהפרעות דיבור/שפה, לימוד והפרעות מוטוריות, בהתאמה.
צאצאים לאימהות שרכשו SSRIs לפחות פעמיים במהלך ההיריון היו בעלי עלייה של 37% בסיכון להפרעות דיבור/שפה, בהשוואה לצאצאים בקבוצה שלא נחשפה לטיפול תרופתי. הסיכון המצטבר להפרעות דיבור/שפה היה 0.0087 בקבוצה שנחשפה ל-SSRIs, בהשוואה ל-0.0061 בקבוצה שלא נחשפה לטיפות תרופתי (Hazard ratio 1.3י; 95%CI 1.11-1.79י; p=0.004).
נמצאה עלייה משמעותית בסיכון להפרעות אלו בקבוצה שנחשפה ל-SSRIs ובקבוצה שלא נחשפה לטיפול תרופתי, בהשוואה לילדים בקבוצה הלא חשופה.
עבור הפרעות לימוד והפרעות מוטוריות, לא נמצא הבדל משמעותי בין הצאצאים בקבוצה שנחשפה ל-SSRIs לקבוצה שלא נחשפה ל-SSRIs.
מסקנת החוקרים הייתה, כי חשיפה ל-SSRIs במהלך ההריון הייתה קשורה לעלייה בסיכון להפרעות דיבור/שפה. ממצאים עלו עשויים להיות בעלי השלכה על הבנת הקשר בין SSRis להתפתחות הילד.