מנהל המחלקה לאם ולילד במחוז הדרום של משרד הבריאות, ד"ר מנואל כץ, התריע בשבוע שעבר בכנס הנגב לשלום הילד שהתקיים באוניברסיטת בן-גוריון מפני "היכחדות מקצוע רפואת טיפות החלב", בשל מיעוט רופאי ילדים הפונים לתחום הטיפול בתינוקות בקהילה.
עוד בעניין דומה
"ממוצע הגיל של 70% מרופאי טיפות החלב הוא 57 שנה", אמר ד"ר כץ. "כשרופאים אלו יצאו לפנסיה - התחום המקצועי הזה פשוט ייעלם".
לדבריו, "רק 15% מהמומחים ברפואת ילדים עבדו תקופה כלשהי בקהילה. הם לא מכירים את המשמעות של רפואה קהילתית או טיפות חלב. תקנים להתמחות ברפואת ילדים נמצאים רק בבתי החולים ולא בקהילה. ההתנסות בקהילה חייבת להיות חלק מההכשרה וההתמקצעות".
ד"ר כץ: "רק 15% מהמומחים ברפואת ילדים עבדו תקופה כלשהי בקהילה. הם לא מכירים את המשמעות של רפואה קהילתית או טיפות חלב"
לטענת ד"ר כץ, סיבה נוספת למחסור ברופאי טיפות חלב ניתן לייחס גם לשכר הנמוך משמעותית שמקבל רופא העובד בטיפת חלב, שעומד על כשליש משכרם של רופאים אחרים בקופות החולים.
"למרות חשיבותן של טיפות החלב, בשנים האחרונות השרות הזה מוזנח מאוד", אמרה בכנס מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן. לדבריה, "טיפות החלב הן שרות ייחודי, אוניברסלי וחיוני מעין כמותו. טיפות החלב הן דוגמה לשרות מונע, שאי אפשר בלעדיו. בין היתר, בזכות טיפות החלב שעורי תמותת התינוקות בישראל הם מהנמוכים ביותר בעולם. לכן לא רק שאסור להזניח את השרות הזה, אלא חשוב ודחוף לטפח אותו ולשמור עליו מכל משמר ואף להרחיב את תחומי אחריותו".
בדיון שעסק ברפואה קהילתית בגיל הרך, אמר ח"כ פרופ’ מנואל טרכטנברג, יו"ר השדולה למען הגיל הרך בכנסת: "ניתן לעשות שינוי בתחום הגיל הרך בלי צורך במשאבים מרובים. יש לגבש תכנית חומש, בעלות של 250 מיליון שקל. זה סכום זניח במושגים של תקציב מדינה, אבל יאפשר להפעיל גוף מקצועי שיעסוק בכלל סוגיות המקצוע, עם יכולת לקביעת מדיניות לטווח הארוך".
הוא הוסיף: "בנקודת הזמן הנוכחית יש בישראל תנופת בניה עצומה ביחס לגודל האוכלוסייה, ומכיוון שחסרות קרקעות יש לחשוב כבר עכשיו על מרכזים לטיפול בגיל הרך במודל אינטגרטיבי שייתן מענה בכל התחומים".