יתר לחץ דם

עלייה בדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן מעידה על נזק כלייתי בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם

מספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן עולה כאשר קיים נזק לכליות והפרעה בתפקוד הכלייתי בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם ראשוני או עם יתר לחץ דם משני למחלת כלי דם בכליות, ויורד עם טיפול תרופתי יעיל להורדת לחץ הדם

04.08.2016, 07:30
דגימת שתן (צילום: אילוסטרציה)

נזק למיטוכונדריה נמצא כתורם להפרעה בתפקוד הכלייתי במספר מודלים של מחלת כליות, אך מעורבות נזק זה על רקע יתר לחץ דם (hypertension, יל"ד) בבני אדם אינו ברור. תאים גוססים משחררים מקטעי גנום מיטוכונדריאלי, אשר נחשבים כסמן חלופי לנזק למיטוכונדריה.
במחקר זה שיערו החוקרים כי יל"ד קשור לעלייה במספר עותקי דנ"א מיטוכונדריאלי בשתן.

החוקרים מדדו באופן פרוספקטיבי את מספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן המכיל גנים ל-cytochrome-c oxidase-3 ולתת-יחידה 1 של NADHי dehydrogenase, על ידי PCRי(polymerase chain reaction) כמותי. נאספו דגימות שתן מ-25 נבדקים עם יל"ד ראשוני (essentialי), 34 נבדקים עם יל"ד משני למחלת כלי דם בכליות (renovascular) ו-22 נבדקי ביקורת בריאים.

החוקרים השתמשו ב-urinary kidney injury molecule-1 ובליפוקלין הקשור ל-neutrophil gelatinase כסמנים לנזק כלייתי.

זרימת דם לכליה (Renal blood flow -RBF) ורמת החמצון (oxygenation) הוערכו על ידי טומוגרפיה ממוחשבת רב-פרוסתית (multidetector computed tomography) והדמיית תהודה מגנטית (magnetic resonance imagingי -MRI) התלויה ברמות החמצן בדם.

נצפו עליות דומות בלחץ הדם, רמות ליפוקלין הקשור ל-neutrophil gelatinase בשתן ורמות urinary kidney injury molecule-1 בקרב מטופלים עם יל"ד ראשוני ומטופלים עם יל"ד משני למחלת כלי דם בכליות.

קצב הסינון הכלייתי המוערך (estimated glomerular filtration rate -יeGFR) היה נמוך יותר בקרב מטופלים עם יל"ד משני למחלת כלי דם בכליות, בהשוואה לנבדקי ביקורת ולמטופלים עם יל"ד ראשוני. כמו כן, RBF היה נמוך יותר בקרב מטופלים עם יל"ד משני למחלת כלי דם בכליות בהשוואה למטופלים עם יל"ד ראשוני.

מספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן היה גבוה יותר בקרב מטופלים עם יל"ד בהשוואה לנבדקי הביקורת, ונמצא קשר ישר בינו לבין רמות ליפוקלין הקשורות ל-neutrophil gelatinase ולרמות urinary kidney injuryי molecule-1. כמו כן, נמצא קשר הפוך בין מספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן לבין eGFR.

בקרב מטופלים עם יל"ד משני למחלת כלי דם בכליות, מספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן נמצא בקשר ישר עם היפוקסיה בפרנכימת הכליות. זאת ועוד, בעוקבה נוספת שבוצעה כדי לתת תוקף לממצאים נמצא כי מספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן היה גבוה יותר בקרב מטופלים עם יל"ד משני למחלת כלי דם בכליות (n=10) בהשוואה לנבדקי ביקורת בריאים (n=10).

השינוי ברמות הקריאטינין בדם וב-eGFR לאחר שלושה חודשי טיפול תרופתי עם או ללא רווסקולריזציה של כלי הדם הכלייתיים נקשרו לשינוי במספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן.

מחקר זה מצא, כי עלייה במספר עותקי הדנ"א המיטוכונדריאלי בשתן בקרב מטופלים עם יל"ד קשורה לרמות סמנים לנזק כלייתי ולפגיעה בתפקוד הכלייתי, ומעידה על נזק למיטוכונדריה של תאי הכליה בקרב מטופלים עם יל"ד.

מקור:
Alfonso Eirin, Ahmed Saad, Hui Tang, Sandra M. Herrmann, John R. Woollard,Amir Lerman, Stephen C. Textor, Lilach O. Lerman; Urinary Mitochondrial DNA Copy Number Identifies Chronic Renal Injury in Hypertensive Patients; HYPERTENSIONAHA.116.07849
Published online before print June 20, 2016,doi: 10.1161/HYPERTENSIONAHA.116.07849

נושאים קשורים:  יתר לחץ דם,  hypertension,  מיטוכונדריה,  מחלות מיטוכונדריאליות,  דנ"א מיטוכונדריאלי,  PCR,  יתר לחץ דם ראשוני,  יתר לחץ דם משני למחלת כלי דם בכליות,  cytochrome-c oxidase-3,  NADH dehydrogenase subunit-1,  ליפוקלין,  urinary kidney injury molecule-1,  RBF,  רמות חמצן בדם,  EGFR,  היפוקסיה בכליות,  מחקרים
תגובות