אינדוקציה של לידה הינו תהליך מיילדותי נפוץ. המחקר הנוכחי בוצע בניסיון להעריך את הקשר בין אינדוקציה של לידה להפרעות על הספקטרום האוטיסטי, תוך השוואה מול קרובי משפחה שנחשפו לצורות לידה אחרות (אחאים או בני דודים שלא נולדו לאחר אינדוקציה).
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נעשה מעקב אחר כל לידות החי בשבדיה בין השנים 1992 ל-2005, כפי שתועדו ברישומי לידה רפואיים. הרישומים קושרו לרישומי אוכלוסייה של קרובי משפחה, ביקורים אמבולטוריים ובמסגרת אשפוזים ורישומי מערכות החינוך.
אבחנה של הפרעות על הספקטרום האוטיסטי נלקחו משנת 2001 ועד 2013, ועיבוד הנתונים נערך ב-2015-2016.
החשיפה הוגדרה כאינדוקציה של לידה. התוצא הראשוני שנמדד היה הפרעות על הספקטרום האוטיסטי כפי שזוהו על ידי רישומי אבחנות בביקורים אמבולטוריים ובמסגרת אשפוזים בין השנים 2001 ל-2013. Hazard ratiosח(HRs) כימתו את הקשר בין אינדוקציה של לידה להפרעות על הספקטרום האוטיסטי בקרב היילודים.
בנוסף להתייחסות למגוון רחב של מבלבלים, השוואות בוצעו ללידות ללא אינדוקציה של אותה אשה על מנת לבצע בקרה נוספת לגורמים לא מדידים המשותפים לאחאים.
העוקבה כללה 1,352,950 לידות, מתוכם 22,077 צאצאים (1.6%) אובחנו עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי מגיל 8 ועד גיל 21. במודלים מקובלים של העוקבה המלאה, קשר בין אינדוקציה של לידה והפרעות על הספקטרום האוטיסטי בקרב הצאצאים היה חלש אך נותר משמעותי סטטיסטית לאחר התאמה למבלבלים אפשריים (HR 1.19י; 95%CIי1.13-1.24).
בהשוואה בין אחאים שלידתם לא בוצעה לאחר אינדוקציה, וכך נלקחו בחשבון כל הגורמים הסביבתיים והגנטיים שנחלקים בין אחאים, אינדוקציה של לידה לא נמצאה קשורה עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי בקרב הצאצאים (HR 0.99י; 95%CIי0.88-1.10).
החוקרים סיכמו, כי במדגם ארצי זה של לידות חי לא נצפה קשר בין אינדוקציה של לידה והפרעות על הספקטרום האוטיסטי בקרב הצאצאים בהשוואה בין אחאים. ממצאים אלו מציעים, שדאגה מהפרעות על הספקטרום האוטיסטי לא צריכה להיות פקטור בהחלטות קליניות בנוגע לביצוע אינדוקציה ללידה.