• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

מחקר ישראלי: גסות רוח כלפי הצוות הרפואי פוגעת באיכות הטיפול בחולה

המחקר בדק את השפעתה של גישה כוחנית וגסת-רוח כלפי צוותים רפואיים מארבע פגיות בישראל, ומצא כי היא גורמת להשפעה שלילית על הריכוז, תשומת הלב לפרטים, פתרון בעיות ואיכות הטיפול הכוללת; המחקר נערך על ידי צוות מהטכניון ומ"בני ציון" ופורסם בכתב העת Pediatrics

בית חולים "ברזילי" באשקלון (צילום: אילוסטרציה)

בסביבת העבודה הלחוצה של בתי החולים, מקרים של גסות רוח וחוצפה אינם נדירים, לרוב מצד החולים ובני משפחותיהם, במה שלעתים מידרדר להתקפות אלימות מילולית או פיזית, אך לעתים גם מצד הממונים ובעלי תפקידים בכירים.

מחקר ישראלי חדש, שבדק כיצד משפיעה גסות רוח (rudeness) על תפקוד צוותים רפואיים, מצא כי יש לה השפעה שלילית מובהקת, וכי מי שעלולים להינזק מהיחס שהם מעניקים הם במקרים רבים החולים עצמם.

המחקר בוצע על ידי צוות מהפקולטה לרפואה בטכניון, ביחד עם רופאים מהמרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה. תוצאותיו פורסמו באחרונה בכתב העת Pediatrics.

החוקרים מצאו כי, גסוּת רוח משפיעה לרעה על צוותים רפואיים גם כשהיא מגיעה ב"מנות קטנות", ולא מסתכמת בתקיפה פיזית או מילולית. זלזול, בוז וחוסר רגישות, מצאו החוקרים, פוגעים בתפקודם של הצוותים הרפואיים, כפי שהם משתקפים בזיכרון, בריכוז, בתשומת לב לפרטים, בפתרון בעיות ובביצוע משימות קוגניטיביות שונות במהלך הטיפול הרפואי.

פרופ' אריק ריסקין (צילום: הטכניון)

פרופ' אריק ריסקין (צילום: הטכניון)

"המחקר הוכיח שגסות רוח פוגעת בבטיחות המטופלים, ובמיוחד כשמדובר בצוותים בפגיות ובמחלקות טיפול נמרץ, שבהן כל טעות עלולה לגרום נזק עצום"

"צוותים רפואיים, למרבה הצער, סופגים מתקפות תכופות של גסות רוח מצד מטופלים ובני המשפחות שלהם" כתבו החוקרים, "אבל לא אחת (ללא היבט האלימות הפיזית), גם מצד הממונים עליהם". המחקר, שהוביל פרופסור אריק ריסקין מהפקולטה לרפואה בטכניון, יחד עם רופאים מהמרכז הרפואי בני ציון, עוסק בהשפעה של מתקפות אלה.

במחקר השתתפו 24 צוותים רפואיים מארבע פגיות. הם הוזמנו לסדנת הדרכה בנושא Team Reflexivity (תחקיר מבוסס שיקוף צוותי), ככלי לשיפור איכות הטיפול. הסדנה בחנה תרחיש באמצעות סימולציה של טיפול בפג שמצבו הידרדר באופן פתאומי בשל דלקת נמקית במעי. התרחיש חייב את המשתתפים לזהות ולאבחן את ההידרדרות שחלה במצבו של הפג ולבצע טיפול הכולל החייאה. הוסבר למשתתפי הסדנה כי מומחה מארה"ב יצפה בהם מרחוק באמצעות מצלמה, ומדי פעם יעיר ויְיַעֵץ להם בטלפון.

כמחצית מהצוותים קיבלו הערות מפיו של מומחה נייטרלי, שדיבר אליהם באופן כללי על חשיבות האימון והתרגול באמצעות סימולציות. המחצית השנייה ספגה "שטיפה" ממומחה גס רוח. דבריו כלל לא התייחסו לסיטואציה הספציפית שנבדקה בתרחיש או לביצועיהם של המשתתפים. הוא ביקר אותם בתקיפות ובלשון בוטה על "רמת הרפואה הירודה" בישראל.

הסימולציות תועדו בווידיאו והועברו לשופטים. אלו העריכו את ביצועי הצוותים על-פי קריטריונים מוגדרים: יכולות אבחנתיות, ביצוע פעולות ופרוצדורות והתנהגויות הנוגעות לשיתוף מידע ולבקשת עזרה. השופטים לא ידעו את זהות המשתתפים, שפניהם טושטשו, ולא מה אופיו של המומחה שנחשפו אליו – אם היה מנומס או גס רוח.

ניתוח התוצאות העלה מסקנות מובהקות. "צוותים שנחשפו לגסות רוח הפגינו יכולות נמוכות יותר בכל מדדי התפקוד," ציין פרופסור ריסקין.

"המחקר הוכיח שגסות רוח פוגעת בבטיחות המטופלים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בצוותים בפגיות ובמחלקות טיפול נמרץ, שבהן כל טעות, ולו הקטנה ביותר, עלולה לגרום נזק עצום", הוסיף.

במחקר נטלו חלק גם פרופסור פיטר במברגר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב ופרופסור אמיר ארז, מבית הספר לניהול עסקים באוניברסיטת פלורידה בארה"ב.

לדיווח המלא על ממצאי המחקר לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  הטכניון,  אלימות נגד רופאים,  אלימות מילולית,  גסות רוח,  פרופ' אריק ריסקין
תגובות
31.12.2015, 19:55

כמו בכל ארגון, גסות רוח ויחס משפיל לצוות, פוגם באיכות ובריכוז העובדים, על אחת כמה וכמה, בסביבה לחוצה כמו פגייה. נראה לי כי המחקר התמקד בגסות רוח מצד הממונים שהיא אכן משפיעה לרעה. לדעתי אין מקום להכליל המסקנות גם למשפחות, שם האפקט שונה, בדרך כלל, חד פעמי וחריג. הבעיה היא האלימות המילולית בסביבת העבודה מצד הממונים