דו"ח שפורסם בסוף השבוע העלה, כי רופאים שעברו אימון בשיפור התקשורת עם המטופלים, בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה, ועודדו אותם לקיים דיון על עצם הנחיצות של תרופות מרשם אנטיביוטיות לטיפול בזיהומים נשימתיים, אכן הצליחו להפחית את השימוש בתכשירים אלו.
עוד בעניין דומה
לפי הדו"ח, הרופאים עודדו את המטופלים לטפל בבעיה בדרכים אחרות, ואלה נענו להמלצה בשיעורים גבוהים יותר מאשר מטופליהם של רופאים שלא עברו אימון בשיפור התקשורת עם המטופלים. לפי החוקרים, מדובר במהלך יעיל במאבק המתנהל כיום נגד בעיית עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה.
צוות מחקר שביצע את הסקר ממכון Cochrane מסר, כי נאספו נתונים באורח אקראי מיותר מ-1,100 רופאי משפחה ורפואה ראשונית ומ-492 אלף מטופלים, רובם מבריטניה ואירופה. הסוגיה שנבחנה היא מרשם תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה שמתבטאים בשיעול חמור, דלקת באוזן התיכונה ונפיחות בגרון. אלהן הן בין הסיבות הנפוצות ביותר לפנייה לרופא משפחה, במיוחד בחורף. לא מעט רופאים עדיין רושמים אנטיביוטיקה למצבים אלו, למרות שמתרבות הראיות הברורות שהתכשירים האנטיביוטיים אינם יעילים ברוב המקרים.
המחקר נוהל על ידי פרופסור תמי הופמן, מומחית באפידמיולוגיה קלינית במרכז המחקר לרפואה מבוססת ראיות באוניברסיטת בונד באוסטרליה. הוא מצא, כי כאשר רופאי משפחה והרפואה הראשונית עברו השתלמות ואימון ממוקד לשיפור יכולות התקשורת עם המטופלים בנוגע לשימוש בתרופות אנטיביוטיות, וכאשר הובהרו למטופלים הנזקים מול היתרונות שלהן, המטרה של הפחתת שימוש באנטיביוטיקה מיותרת אכן הושגה.
במסגרת האימון, הודרכו הרופאים לקיים דיון סבלני עם המטופלים על סוגיות אלה, ולהציג תוכנית לניהול הבעיה הרפואית שבגללה הגיעו למרפאות.
המחקר העלה, כי אצל רופאים שעברו אימון כזה חלה ירידה במספר המרשמים האנטיביוטיים שהם סיפקו למטופליהם, ופחת השימוש בהם לצורך טיפול בזיהומים נשימתיים אקוטיים בתוך ששה שבועות מאז הביקור אצל הרופא. זאת, לעומת רופאים שלא עברו הכשרה כזו.
47% מהמטופלים של רופאים שלא עברו את האימון קיבלו מרשמים לתרופות אנטיביוטיות, לעומת 29% מקבוצת רופאי המשפחה שעברה את ההכשרה וגם קיבלה לידיה עלוני מידע עבור המטופלים.