ממחקרים שנערכו בקרב מבוגרים עולה, כי רמות נמוכות של ויטמין D מגבירות באופן בלתי תלוי את הסיכון לקשיחות עורקים (arterial stiffness), אך לא בוצעו מחקרים דומים בקרב צעירים עם סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי נבחן הקשר בין רמות ויטמין D לבין קשיחות עורקים בקרב בני נוער עם השמנת יתר (obese), עם וללא סוכרת סוג 2. החוקרים שיערו, כי קיים קשר הפוך בין רמות ויטמין D לבין מדדי קשיחות העורקים, כולל מהירות גל הדופק (pulse wave velocity), מדד ההגברה (augmentation index) ויכולת התרחבות העורק הברכיאלי (brachial distensibility).
בוצע ניתוח חתך בו נכללו נתונים לגבי 190 בני נוער עם סוכרת סוג 2, 190 בני נוער עם השמנת יתר ללא סוכרת ו-190 בני נוער במשקל תקין וללא סוכרת (ביקורת) מאוהיו, ארצות הברית.
בשנים 2004-2010 עברו המשתתפים הערכות של רמות ויטמין D בדם, מהירות גל הדופק, מדד ההגברה ויכולת התרחבות העורק הברכיאלי. בוצעו ניתוחים רבי-משתנים על מנת להפיק את הקשר הבלתי תלוי שבין רמות ויטמין D לבין קשיחות עורקים, לפי חלוקה לקבוצות.
גיל המשתתפים הממוצע היה 18, 55% מהמשתתפים היו אפרו-אמריקאים ו- 34% היו בנים. רמות ויטמין D היו בממוצע 21.27 ננוגרם למיליליטר בקרב משתתפים במשקל תקין, 14.29 בקרב משתתפים עם השמנת יתר ו-14.13 בקרב משתתפים עם השמנת יתר וסוכרת סוג 2.
נצפתה הידרדרות במהירות גל הדופק, מדד ההגברה ויכולת התרחבות העורק הברכיאלי ככל שמשקל המשתתפים עלה, כאשר הערכים הגרועים ביותר נצפו בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2.
מודלים לינארים מצאו קשר בלתי תלוי בין רמות ויטמין D לבין מהירות גל הדופק בקרב משתתפים עם משקל תקין, וכן בין מדד ההגברה בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2, כך שעלייה של 3 ננוגרם למיליליטר ברמות ויטמין D נקשרה עם עלייה של 1% במדד ההגברה בקרב משתתפים אלו (מדד ההגברה עמד בקו הבסיס על 5.7% בממוצע).
המחקר הוכיח קשר הפוך בין רמות ויטמין D לבין מדדים מסוימים המעידים על קשיחות עורקית, בקרב בני נוער עם משקל תקין ובני נוער עם השמנת יתר וסוכרת סוג 2, אך לא בקרב מתבגרים עם השמנת יתר ומאזן גליקמי תקין. לדברי החוקרים, יש צורך במחקרים נוספים על מנת לקבוע אם שימוש בתוספי ויטמין D מסייע לבריאות הקרדיווסקולרית בקרב תתי-קבוצות אלו של בני נוער.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
