חדשות

רומן מאת גליה אבן-חן על מטופלת שמפסיקה את התרופות בשל רצונה להיכנס להריון

בימים אלה ראה אור רומן הביכורים של אבן-חן, בשם "עובדות מהדמיון"בהוצאת ספרא; במהלך הכתיבה צפו זיכרונות מתוך הפסיכוזות שחוותה המחברת בזמן המשבר הנפשי שלה שהחל בתקופת הצבא, ושחלקם נתנו לה השראה להתפתחות העלילה

עטיפת הספר "עובדות מהדמיון" (צילום: יח"צ)

"אישה צעירה ניצבת מול דילמה לא פשוטה: היא רוצה להרות וללדת כמו כל בנות גילה, אך לשם כך עליה להפסיק את הטיפול התרופתי ששומר על שפיותה. היא מצליחה. ההיריון נקלט והחלום הבלתי-מושג שרקמה בדמיונה על ילד משלה הולך ומתגשם. אך בד בבד עם התקדמות ההיריון, המציאות מתעוותת, וראשה מתמלא בקולות מדברים, מייעצים, מתפלמסים שמנסים להכתיב את פעולותיה. כל הגבולות בין המותר לאסור, בין ממשות לאשליה, בין האינטימי למוחצן נחצים. היומיום התל-אביבי הבורגני הופך למציאות פנטסטית.

לצד החיים הרגילים, היומיומיים, פורחים חיים דמיוניים, שמתקיימים כמו ביקום מקביל, ומתוארים ב"עובדות מהדמיון" בפירוט ובדייקנות מדהימים. בטלה ההיררכיה בין הורים וילדים, ובטלה הבלעדיות ביחסי אישות. נמחקים הבדלי הגיל, המעמד המשפחתי והאיסורים המיניים.

בספר תשעה פרקים, כמספר חודשי ההיריון, וחלוקה זו יוצרת מסגרת מובנית היטב הסוגרת על עולם פרוע ופרוץ גבולות. הקוראים עוברים יחד עם גיבורת הספר, מסע שהוא בעת ובעונה אחת קומי, רווי אימה, בדרך אל סוף שהוא גם הבטחה להתחלה של חיים חדשים"
(כתב- ד"ר חיים נגיד).

עטיפת הספר "עובדות מהדמיון" (צילום: יח"צ)

עטיפת הספר "עובדות מהדמיון" (צילום: יח"צ)

גליה אבן-חן בת 49 נשואה ואם לילדה, מתגוררת בתל אביב. היא התמודדה עם משבר נפשי שהחל בתקופת הצבא וגרם לה לסבול מבדידות חברתית. במשך שנים, תוך כדי עבודה כמוכרת ספרים ולאחר מכן כספרנית, היא כתבה שירים וסיפורים למגירה.

גליה אבן-חן (צילום: יח"צ)

גליה אבן-חן (צילום: יח"צ)

שני ספריה "עובדות מהדמיון" (רומן, 2015) ו"אישה מטורפת" (שירה, 2009) יצאו לאור בהוצאת "ספרא" של איגוד הסופרים וזכו לשבחי הביקורת.

עוד יצרה סרט קצר בן 11 דקות בשם "למשתמט" בשיתוף עמותת "כנפיים", על חווית המתמודדים וניסיונם לפתוח עסק על בסיס הדבר בו הם "טובים" (חווית השיגעון)- עסק בו ילמדו אנשים איך להשתמט מהצבא מסיבה פסיכיאטרית.

https://www.youtube.com/watch?v=JZ1R3yA9eAQ

אבן חן פרסמה שירים וסיפורים במוספי סוף השבוע של הארץ, ידיעות ומעריב. בכתבי העת "מטעם", "שבו", "מאזניים", "גג", "כתובת" "עמדה", "תו+" "הכיוון מזרח" y-net  ובכתבי-עת אינטרנטיים נוספים. הלחינו משירה אריאל הורביץ, טובה גרטנר, א.ב. דן, דניה לנדסברג, שחר זיו, רות דנון, דנאל קריאף, עודד שכטר, גלי אבינועם, שלומי צ'אקי, מאי ג'קובסון, מיכאל ריפטין, רעות דהן, נעה לחי, נעמה אור ומורן מייזלס.

עוד השתתפה בפסטיבל "קצה" שבמצפה רמון, בפסטיבל שירה בין-לאומי בכפר מג'אר שבגליל, בפסטיבל בין-לאומי לשירה שבעין-חרוד ובפסטיבל "מטר על מטר" שבירושלים.

שיריה נכללים באנתולוגיות: "השירים הכי יפים בעברית" בעריכת מנחם בן ודורון קורן, ו"מלכה עירומה" בעריכת דורית ויסמן. היא השתתפה בפרויקט “האני האחר" המשותף לעמותת אנוש ולבית ספר רימון, במסגרתו הולחנו חלק משיריה.

בקרוב ייצא לאור ספר שירה נוסף פרי עטה בשם "נצח יחסי".

ערך: פרופ' יוליאן יאנקו

 

נושאים קשורים:  חדשות,  סקירה,  ספר,  הוצאה לאור,  פסיכוזה,  הריון,  תרופות
תגובות
 

הכתבה כולה מעניינת. הנקודה המרשימה אותי במיוחד היא זו המתייחסת ל"שילוב" שבין "יכולתו" של אדם ללקות במצב פסיכוטי ולהבריא ממנו לבין יכולתו להפוך לאחר מכן לאדם חיובי ויצירתי.
הנושא מזכיר את אחד המשובחים מבין הפסיכיאטריים: הארי סטאק סאליבן Harry Stack Sullivan, פסיכיאטר אמריקאי ממוצא אירי שחי בין השנים 1892-1949, ונמנה עם הניוא פרוידיאניים המוערכים ביותר. בין יתר הנושאים בהם הצטיין, הוא זה של חשיבות "תבנית" היחסים בהם המטופל גדל והאירועים בהם התנסה בשלבי התפתחותו השונים, להיווצרות מחלת נפשו. וכמו אצל רבים אחרים אפשר בנקל לקשר גם בין תבניתו האישית של סאליבן לבין אירועים חשובים שאירעו בחייו. לחיזוק אמירה זו אציין שבשל נסיבות שנותיו המוקדמות, הקשורות להיותו ילד של הורים קטוליים בסביבה אמריקאית שלא "חיבבה", בלשון המעטה, את היותם כאלו, גוננה אמו עליו במידה יתרה ; זאת הייתה כנראה "תבניתו" הפרטית שהובילה לקטע חשוב בחייו: זמן מה לאחר שבגיל 16 התחיל ללמוד פיזיקה במסגרת אוניברסיטאית, לקה סאליבן בהתקף פסיכוטי ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי. כעבור שנתיים חידש את לימודיו ובגיל 25 סיים לימודי רפואה בקולג' בשיקגו. בעקבות זה פנה לתחום הפסיכיאטריה בו, כמוזכר, הצליח לתרום רבות.
מעודד להאמין שהסופרת גליה אבן - חן, בה עוסקת הכתבה הנוכחית, כמו הארי סטאק סאליבן (וכמו מוצלחים נוספים אחרים) עשויים לשמש דוגמה לכל אלו אשר לקו בהפרעה פסיכיאטרית; ושטרם למדו שהבראתם ממנה יכולה להעמיד לפניהם אופקים חיוביים והצלחות.
תודה, הלן שיינפלד