פעילות גופנית מגנה מפני התפתחות והחמרה של מחלת כליות על רקע סוכרת נעורים

מחקר זה נערך במטרה להעריך כיצד פעילות גופנית מנבאת את ההתפתחות וההתקדמות של מחלת כליות סוכרתית, בקרב חולי סוכרת נעורים (type 1 diabetes).

במחקר הפרוספקטיבי, עם תקופת מעקב שנמשכה כשש וחצי שנים, השתתפו 1,390 חולי סוכרת נעורים, 48.5% מתוכם זכרים, שגילם הממוצע 37.0 ± 12.4 שנים ומשך מחלתם 20.4 ± 12.3 שנים. משתתפי המחקר אותרו מתוך המחקר הרב-מרכזי של פינלנד על נפרופתיה סוכרתית (FinnDiane).

פעילות גופנית בשעות הפנאי הוערכה על ידי שאלון הערכה עצמית, ותפקוד הכליות הוגדר בהתאם לערכי סף קליניים סטנדרטיים של קצב הפרשת אלבומין בשתן (Albumin excretion rate, AER).

משך זמן ביצוע פעילות גופנית כללית לא נקשר עם הידרדרות כלייתית. עם זאת, פעילות גופנית בעצימות נמוכה, מתונה וגבוהה נקשרו עם הידרדרות מצטברת בשיעורים של 24.0%, 13.5% ו-13.1%, בהתאמה. נמצאו דפוסים דומים עבור התפתחות חדשה של מיקרואלבומינוריה.

שיעור ההידרדרות הכלייתית היה 24.7% עבור פעילות גופנית בתדירות של פחות מפעם בשבוע, 14.7% עבור פעם או פעמיים בשבוע ו-12.6% עבור יותר מפעמיים בשבוע.

מחקר זה הראה לראשונה במסגרת פרוספקטיבית, כי קיים קשר בין פעילות גופנית לבין הסיכון למחלת כליות סוכרתית בקרב חולי סוכרת נעורים. ממצאי המחקר מציעים כי פעילות גופנית, ובפרט עצימות הפעילות, משפיעה על התפרצות והידרדרות של מחלת כליות סוכרתית בחולי סוכרת נעורים.

מקור:
Johan Wadén, Heidi K. Tikkanen, Carol Forsblom, Valma Harjutsalo, Lena M. Thorn, Markku Saraheimo, Nina Tolonen, Milla Rosengård-Bärlund, Daniel Gordin, Heikki O. Tikkanen, Per-Henrik Groop, on behalf of the FinnDiane Study Group Leisure-time physical activity and development and progression of diabetic nephropathy in type 1 diabetes: the FinnDiane Study