• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

ניסוי ב"סורוקה": מערכת המלצות רפואיות סייעה לטיפול טוב יותר ברעלת הריון

המערכת פותחה במרכז למערכות מידע רפואיות באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע; היענות הרופאים להנחיות ACOG עלתה משיעור של 41% כאשר לא השתמשו במערכת "פיקארד", ל-93% כשנחשפו להמלצות המערכת

התמקדות במחשב (צילום: אילוסטרציה)
התמקדות במחשב (צילום: אילוסטרציה)

מערכת ממוחשבת בשם "פיקראד", המסייעת בקבלת החלטות של רופאים בתחום המקצועי במהלך ניהול הטיפול, הורידה את שיעור הפרוצדורות המיותרות.

המערכת פותחה במרכז למערכות מידע רפואיות באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע, ועמדה במרכזו של מחקר חדש לתואר שלישי של ד"ר ארז שלום, בהנחיית פרופסור יובל שחר מהמחלקה להנדסת מערכות מידע בשיתוף עם חוקרים נוספים מהאוניברסיטה, ביניהם פרופסור איתן לוננפלד מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטה בבאר-שבע (המשמש גם כיו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה") וד"ר ישראל פרמט, (תעשייה וניהול).

דו"ח על המחקר פורסם בכתב העת הבינלאומי IJMI.

במסגרת המחקר, ייצגו החוקרים באופן אלקטרוני את ההנחיות לטיפול ברעלת הריון (preeclampsia/eclampsia) של האגודה האמריקנית לגינקולוגיה ומילדות, ACOG. אלו משמשות כבסיס לטיפול ברוב מחלקות המיילדות, כולל ב-"סורוקה". ייצוגן האלקטרוני של ההנחיות נשמר כחלק מבסיס הידע של ספריית הקווים המנחים הרפואיים הדיגיטאלית (DeGeL), שפותחה במרכז המחקר.

הנחת המחקר היתה, שמתן המלצות טיפוליות כחלק ממערכת ממוחשבת לתמיכה בהחלטות רפואיות המבוססת על קווים מנחים רפואיים מבוססי עדויות (evidence base medicine), תשנה באופן דרמטי את היענות הרופאים לביצוע המלצות הקווים המנחים הרפואיים, תגדיל את נכונות פעולותיהם יחסית לקו המנחה, וימנעו פעולות מיותרות.

המערכת עברה הערכה בידי 36 רופאים מחטיבת הנשים ב"סורוקה" (24 מתמחים ו-12 מומחים). כל רופא קיבל 60 החלטות שונות במסגרת שישה תסריטי טיפול מסובכים, לאורך זמן, ברעלת הריון. התרחישים הוגדרו בידי צוות הרופאים הבכיר בחטיבה למיילדות.

מאחר שמדובר בתוכנה ניסיונית, שלא ניתן עדיין להפעילה על מטופלות במרכז הרפואי, יצרו החוקרים, לצורך הפעלת הממוחשבת סימולציה מיוחדת שגם היא פותחה במרכז המחקר. זו כללה סדרת רשומות רפואיות מלאות, לאורך כמה חודשי הריון. הן דימו חולות אמיתיות באופן מוחשי ביותר.

הרופאים סקרו את נתוני המטופלות על מחשב, וקיבלו החלטות באופן שדמה מאוד לדרך עבודתם הרגילה.

שיעור פעולות הרופאים שהוערכו כנכונות וגם הכרחיות על סמך הנחיות ה-ACOG עלה מ-27% (ללא שימוש ב"פיקארד") ל-91% כאשר קיבלו הרופאים המלצות מהמערכת

מחצית מהחלטות הרופאים נעשו באופן ידני, ללא עזרת המערכת תומכת ההחלטה, למעט עיון ברשומה האלקטרונית המדמה במלואה את התיק הרפואי של החולה ותרשים ההתפתחות העוברית; במחצית השנייה של ההחלטות, אותם רופאים הסתייעו בנוסף גם בהמלצות הטיפוליות שהגיעו ממערכת "פיקארד". לגבי כל המלצה, יכול היה הרופא לקבל או לדחות ואף לבקש עבורה הסבר.

רופא בכיר שלא השתתף בניסוי שימש כשופט איכות לגבי כל החלטה. הקו המנחה של ה-ACOG שימש כתקן האיכות האולטימטיבי.

התוצאות הראו, כי היענות הרופאים להנחיות המערכת עלתה משיעור של 41% כאשר לא השתמשו במערכת "פיקארד", ל-93% כשנחשפו להמלצות המערכת. שיעור פעולות הרופאים שהוערכו כנכונות וגם הכרחיות על סמך הנחיות ה-ACOG עלה מ-27% (ללא שימוש ב"פיקארד") ל-91% כאשר קיבלו הרופאים המלצות מהמערכת.

במקביל, שיעור הפעולות שאינן טעויות מוחלטות - אך אינן הכרחיות על סמך ההנחיות - צנח מ-68% ללא שימוש במערכת "פיקארד", ל-3% בלבד מסך ההחלטות שהשתמשו בה. מדובר בממצא בעל משמעות כלכלית ניכרת.

החוקרים מסרו, כי מחקר שנעשה באחרונה במרכז הרפואי של אוניברסיטת "ג'ונס הופקינס" בארה"ב מצא ש-66% מהבקשות לבדיקות היקרות של אנזים ה"טרופונין" שרלבנטי לאבחנת התקף לב, היו מיותרות. ייתכן, איפוא, ששני-שלישים מהבדיקות ופעולות אחרות המבוצעות בידי רופאים, הן אולי מיותרות ונעשות עקב הגישה המקובלת של "רפואה מתגוננת", באשר לקו המנחה הרלבנטי לכל מקרה שאחריו יש לעקוב.

במחקר הישראלי לא התגלה הבדל באיכות ההחלטות בין הרופאים השונים מבחינת ניסיון.

השימוש במערכת "פיקארד" במהלך הניסוי הראה שלמערכות כגון אלו יש פוטנציאל להפחית את מספר הטעויות הרפואיות, לצמצם בהוצאות ובעלויות רפואיות, ובמקביל להעלות את איכות ההחלטה הקלינית לרמה גבוהה אחידה, ללא תלות בניסיונו המקצועי של הרופא המטפל, או בסוג ההחלטה, או הקו המנחה הרפואי הרלוונטי.

החוקרים מצפים שבעתיד, ככל שיתווספו מחקרים והערכות שיראו את תרומתן של מערכות כאלו לרופאים, הן יכנסו יותר ויותר לסביבת העבודה הרפואית כסטנדרט הכרחי לשיפור איכות קבלת ההחלטות הרפואיות. מגמה זאת ניתן לראות כבר עתה בחוק החדש שהוביל נשיא ארה"ב, ברק אובמה, המחייב להטמיע במערכות מידע רפואיות סטנדרטיים של משרד הבריאות האמריקני על מנת להדגים שימוש בעל משמעות בטכנולוגיה ולקבל מידע לגבי עלויות (meaningful use).

בימים אלו, מסרה אוניברסיטת באר-שבע, משמשת מערכת "פיקארד" כרכיב מרכזי בפרויקט המחקר והפיתוח השביעי של האיחוד האירופי (7FP), "מוביגייד" (MOBIGUIDE), אותו מובילים ד"ר שלום ופרופסור שחר מטעם אוניברסיטת בן- גוריון. המחקר מפתח ובוחן מערכת למעקב בבית, על ידי חיישנים הנמצאים על גוף החולה או פזורים בביתו, תוך שימוש במכשיר הטלפון הנייד של החולה. המעקב מבוצע אחר חולים כרוניים בכלל, ובפרט אלו הסובלים מפרפור פרוזדורים, וכן נשים עם סכרת הריונית או יתר לחץ דם.

מערכת "פיקארד" שולחת התראות במידת הצורך לחולה או לרופאיו, ומספקת המלצות מותאמות אישית, המבוססות על ההנחיות הרפואיות המתאיות לכל בעיה רפואית, לטלפון הנייד של החולים או למחשבו של הרופא. התוצאה: הטיפול יהיה הרבה יותר מותאם אישית למטופל, וגם משתנה במידת הצורך בהתאם למצבו הקליני, הפיזי, המנטלי והסוציו-אקונומי של החולה, ובהתאם להעדפותיו, והסביבה הפיזית שלו.

בפיילוט שיצא לדרך של פרוייקט מוביגייד נוטלים עתה חלק בית החולים "סאבאדל" בברצלונה לטיפול בחולות סוכרת הריונית ובבית החולים, ובית החולים Fondazione Salvatore Maugeri בעיר פאבייה, איטליה, לשם טיפול בחולים הסובלים מהפרעת קצב לבבית (פרפור פרוזדורים).

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  ניסוי,  המחלקה למדעי הבריאות אוניברסיטת באר-שבע,  המחלקה להנדסת מערכות מידע רפואיות,  המרכז הרפואי "סורוקה"
תגובות