חדשות

משרד הבריאות מודיע על מחסור בחיסונים לשעלת בישראל

לדברי המשרד, המחסור בחיסון DTaP (דיפתריה, טטנוס ושעלת) נובע מסגירה זמנית של מפעל הייצור; פרופ' איתן כרם מ"הדסה": "יש עלייה בתחלואת שעלת משום שיותר הורים לא מחסנים את ילדיהם"

חיסון (צילום: אילוסטרציה)

(עדכון 14:11)

משרד הבריאות הודיע השבוע, כי נוצר מחסור עולמי בחיסוני DTaP (דיפתריה, טטנוס ושעלת), מאחר שאחד משני המפעלים שמייצרים את החיסון נסגר לשיפוצים. המשרד העביר את ההודעה לחברות "נטלי" ו-פרמיום", המפעילות את השירותים הרפואיים לתלמידים במרכז הארץ ובצפון, ולרופאים האחראים באזור הדרום לשירותים שמספק משרד הבריאות.

לפי הודעת המשרד, המחסור לא צפוי להימשך זמן רב ונראה שהחיסונים יגיעו שוב לישראל בעוד כחודשיים. נוכח המצב הזמני, הונחו בימים האחרונים אחיות בתי הספר להתמקד בחיסונים הרגילים לתלמידי כתות א' הנעשים בשגרה, וכן לבצע בדיקות ראייה, שמיעה וגדילה ולספק ייעוץ רפואי וחינוך לשמירה על היגיינה ולבריאות לתלמידים .

המרכז הרפואי "הדסה" מדווח, כי ב-3 החודשים האחרונים הגיעו למיון 18 תינוקות מתחת לגיל שנה שחלו בשעלת והיו זקוקים לאשפוז

המשרד צופה עיכוב של חודשיים במתן חיסוני DTaP לתלמידי כתות ב' ו-ח' . בכתות ב' התרכיב גם מכיל חיסון לפוליו באמצעות נגיף מומת. התרכיב לכתות ח' איננו מכיל אותו. יעילות החיסון מגיעה ל-85%.

באחרונה, בישראל וגם במדינות מסוימות בארה"ב, הסתמנה עלייה בתחלואת שעלת. לדברי ראש האגף לרפואת ילדים במרכז הרפואי הדסה בירושלים, פרופסור איתן כרם, ללא קשר למחסור הנוכחי, "ריבוי מקרי השעלת שחל בחודשים האחרונים הוא תוצאה של הירידה בהיענות ההורים לחיסוני ילדיהם".

בית החולים דיווח, כי בשלושה החודשים האחרונים הגיעו לחדרי המיון של הדסה בעין כרם ובהר הצופים 18 מקרים של תינוקות מתחת לגיל שנה, שאובחנו כחולי שעלת ונזקקו לאשפוז. 9 מהם היו תינוקות מתחת לגיל 3 חודשים.

"שעלת", הדגיש פרופסור כרם, "נחשבת לאחת המחלות המסוכנות לתינוקות - ובנוסף לסיבוכים הגורמים לתמותה יכולים התקפי השיעול הקשים לגרום לתופעות קשות של דימומים במוח, קרע בסרעפת, פרכוסים, דימום במערכת העיכול, ואף שבירת צלעות".

על ריבוי מספר מקרי השעלת אמר עוד פרופסור כרם: "מדובר בנתון לא שגרתי כלל וכלל  ובתדירות שנחשבת לחריגה. אני סבור שהסיבה לעליית בתחלואה בשעלת היא הירידה הכללית במתן חיסונים נגד מחלת השעלת לתינוקות. מדובר במחלה מדבקת מאוד, שעלולה להיות מסוכנת ביותר עבורם, בעיקר לחולים בני שלושה חודשים ומטה. גם כשתינוקות קטנים מחוסנים הם עדיין נמצאים תחת סיכון כאשר מסביבם אוכלוסייה שאינה מחוסנת".

פרופ' כרם: "הטיפול יכול להיות יעיל רק אם הוא ניתן באופן מיידי ובסמוך לתחילת המחלה"

התינוקות הגיעו לבתי החולים בעין כרם ובהר הצופים בשל התקפי שיעול קשים וקשיי נשימה. בשלב הראשוני סימני המחלה אינם ספציפיים. הם מתבטאים בנזלת ושיעול ולכן רבים מן החולים לא מאובחנים כנשאי חיידק השעלת, אלא כחולים במחלה ויראלית.  "בהמשך", הדגיש עוד פרופסור כרם, "מופיעים התקפי שיעול קשים שעלולים להיות קשורים בהקאה ובכיחלון, ולרוב, בהפסקות שבין  ההתקפים - הילדים דווקא נראים רגיל".

הטיפול בהדסה כולל אשפוז בחדר בידוד ומתן נוזלים ואנטיביוטיקה , לזמן ממושך . "הטיפול יכול להיות יעיל רק אם הוא ניתן באופן מידי ובסמוך לתחילת המחלה", הוסיף  פרופסור כרם. "אך בשלב הקריטי הזה רוב התינוקות עדיין לא מאובחנים. הטיפול בשלב מאוחר יותר מונע את פיזור החיידק בקרב בני המשפחה והסביבה - אך לא מקצר את מהלך המחלה, שיכולה להמשך אפילו שבועות רבים".

בשבוע שעבר פורסם דיווח בארה"ב, לפיו ב-2014 עלה מספר מקרי השעלת בקליפורניה ליותר מ-10,800 – שיא של 60 שנה. עקב כך, הוכרז מצב של אפידמיה. רוב המקרים היו בלוס-אנג'לס ובסן דייגו, וכ-3.5% מהם חייבו אשפוז. שני מקרים הסתיימו במוות. במדינות אחרות בארה"ב הסתמנה דווקא ירידה בשיעור המקרים בחודשים האחרונים.

בישראל , כך דיווח אתמול (יום ד') "ידיעות אחרונות" לא קיימת הערכה בדבר סכנה לבריאות הציבור עקב העיכוב הזמני בהגעת החיסונים. לפי הדיווח בעיתון, אם תהיה התפרצות של שעלת או של שתי המחלות האחרות שנכללות בתרכיב החיסון - ייעשה שימוש בחיסונים המצויים במלאי לשעת החירום.

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  שעלת,  דיפתריה,  חיסון DTaP,  טטנוס,  פוליו,  "נטלי",  "פרמיום",  פרופ' איתן כרם
תגובות
 
22.01.2015, 10:12

זה לא סוד שאחד מהגורמים לעליה בהארעות השעלת היא ההחלפה בין החיסון התאי לאל תאי (ייתכן שבנוסף קיימת גם אבולוציה של החיידק שבעקבותיה יעילות החיסון יורדת).
נוסף על כך, ייתכן מאוד כי החיסון האל תאי, בניגוד לחיסון התאי, אינו מגן מפני הדבקה, כפי שהסתבר במחקרו של Warfel והתפרסם ב PNAS בשנת 2014 אשר עשה שימוש במודל של קופים.
בתגובה למחקר זה Riolo פרסמה מאמר תגובה אשר בו היא חולקת על המסקנות והביאה מודל משלה - אך מדובר במכתב לעורך ולא במחקר.
לכך יש להוסיף את המטה-אנליזה שהתפרסמה החודש בכתב העת Pediatrics מסתבר שהחסינות (הרגילה) דועכת בקצב מהיר. בהתחשב ביעילות החיסון המוערכת ב 85% העניין אפילו בעייתי יותר.

כל זה בא לומר שני דברים:

1. ייתכן ולאי חסינותם של תלמידי כיתה ב' וח' יש פחות אפקט ממה שנראה
2. התחלואה בשעלת תמשיך ותעלה עם דלדול הקוהורט שחוסן בחיסון הישן (wP)
ובהמשך לסעיף 2 - אולי יש מקום לבחון מחדש האם הוצאת החיסון הישן הייתה מוצדקת ואולי יש לבחון להחזירו בנסיבות מיוחדות.
אותו אנצפליטיס המיוחס לחיסון התאי התרחש אצל ילדים בעלי מוטציה גנטית ספורדית בתעלת נתרן (SCN1A) והתרחש ככל הנראה בעקבות עליית חום לאחר החיסון. כלומר, לאו דוקא מדובר בתגובה ספציפית, וייתכן והייתה מתרחשת בכל מקרה מעליית חום מסיבה אחרת.
וכאן נשאלת השאלה - האם אין מקום לביצוע ניסוי קליני מבוקר בו יינתן בגיל מאוחר יותר (למשל בכיתה ב') חיסון שעלת תאי (כמובן הוא לא חייב להיות זהה לחיסון הישן- הטכנולוגיה התפתחה מאז), לילדים שחוסנו בחיסון האל תאי ולא סבלו מתופעות לוואי מיוחדות. בניגוד לגיל חודשיים בו הרקע לא ברור, בגילאים 5-7 כבר יש הזדמנות לחשוף קונטראינדיקציות שונות.

מי ירים את הכפפה?