ממצאים ממחקרים שונים בקנדה ובארה"ב הובילו להמלצה לחשוף תינוקות בגיל מוקדם, במיוחד ב"תקופת החלון" של גילאי 4-6 חודשים, לגלוטן, עדיף במקביל להנקה, על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות צליאק.
עוד בעניין דומה
שני מחקרים שהתפרסמו בכתב העת NEJM בחנו את סוגיית החשיפה המוקדמת לגלוטן והסיכון לפתח צליאק.
במחקר הראשון, 832 ילודים שהיה להם קרוב מדרגה ראשונה שסבל מצליאק, הוקצו באופן רנדומלי לחשיפה לגלוטן בגיל 6 חודשים (קבוצה A) או 12 חודשים (קבוצה B). גנוטיפ HLA נקבע בגיל 15 חודשים וסקר סרולוגי לצליאק נערך בגילאים 15, 24 ו-36 חודשים וכן 5, 8 ו-10 שנים. נבדקים עם סרולוגיה חיובית עברו ביופסיית מעי. 553 נחקרים סיימו את המחקר.
בגיל שנתיים, שיעור הילדים שסבלו מצליאק אוטואימוני היה גבוה משמעותית בקבוצה Aי(16%) לעומת 7% בקבוצה Bי(P=0.002) וכן מצליאק גלוי (12% לעומת 5% בהתאמה; P=0.01). אולם בגיל 5 שנים ההבדל בין הקבוצות לא נשמר, והתחלואה בצליאק היתה דומה בין הקבוצות.
בגיל 10 שנים, הגורם שהיה קשור באופן משמעותי עם הסיכון לצליאק היה קבוצת ה-HLA. בקרב ילדים עם קבוצת HLA בסיכון גבוה לצליאק שיעור הצליאק האוטואימוני היה 38% לעומת 19% בקרב ילדים עם קבוצת HLA בסיכון סטנדרטי (P=0.001). משתנים אחרים, כולל הנקה, לא השפיעו על הסיכון.
במחקר השני, 944 תינוקות בעלי קבוצות HLA בסיכון גבוה (HLA-DQ2, HLA-DQ8) ולפחות קרוב אחד מדרגה ראשונה שסבל מצליאק, חולקו רנדומלית לקבל 100 מ"ג של גלוטן פעיל אימונולוגית או פלסבו בגילאי 16-24 שבועות. נמדדו נוגדנים באופן מחזורי. התוצאה שנמדדה היתה מחלת צליאק מאושרת על ידי ביופסיה בגיל 3 שנים.
ההיארעות המצטברת של מחלת צליאק בקרב בני 3 שנים היתה 5.2% עם שיעורים דומים בין שתי הקבוצות. שיעור הילדים עם נוגדנים חיוביים היה גם כן דומה בין הקבוצות. הנקה לא השפיעה על התפתחות הצליאק ולא היתה לה השפעה על ההתערבות במחקר.
במאמר העורך מציין הכותב, שמעתה יהיה קשה לשכנע שיש לחשוף תינוקות בגיל מוקדם לגלוטן, ובפרט בגילאי 4-6 חודשים, כדי להפחית את הסיכון לצליאק.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט