יתרונותיו של אספירין במניעת התקפי לב ושבץ בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה ידועים, אולם באותה מידה גם הסיכונים לדימומים מאג'וריים. איגוד הלב האמריקאי (AHA) ממליץ לטפל באספירין למניעת מחלות קרדיו-וסקולריות רק אצל אנשים אשר כבר אובחנו כחולים (מניעה שניונית) או אצל כאלה שנמצאים בקבוצת סיכון גבוה. על פי ה-AHA, אספירין אינו מומלץ לאנשים בקבוצת סיכון נמוך או אף בינוני. ה-FDA פירסם רק לאחרונה הצהרה לפיה הוא אינו ממליץ על אספירין למניעה ראשונית. יחד עם זאת, ישנם לא מעט מקרים בהם חולים המוגדרים בסיכון נמוך או בינוני סובלים מאירועים לבביים.
עוד בעניין דומה
על מנת לבחון אם שיטת סיווג של חולים באמצעות מדד הקלציום בעורקים הקורונריים (CAC) יכולה להנחות מתן אספירין למניעה ראשונית, ביצעו חוקרים מארה"ב מחקר רטרוספקטיבי שכלל 4,229 משתתפים מרקע אתני מגוון, שהיו חלק ממחקר האטרוסקלרוזיס. המשתתפים לא נטלו אספירין ולא סבלו מסוכרת בבסיס. משך המעקב החציוני היה 7.6 שנים.
המשתתפים חולקו לקבוצות בהתאם לתוצאות ה-CAC שלהם ונמדדו אצלם תדירויות אירועי-הלב. החוקרים העריכו שמשתתפים עם ערכי CAC גבוהים (>100) היו בעלי סיכוי של בין 200% ל-400% ליהנות מהיתרונות של האספירין בהשוואה לסיכון לסבול מסיכוני הטיפול, זאת גם אם הם לא נכללו בקבוצה המומלצת לטיפול עפ"י ה-AHA.
לעומת זאת, המשתתפים שערכי ה-CAC שלהם היו 0, היו בעלי סיכון של בין 200% ל-400% לסבול מסיכוני הטיפול באספירין מאשר ליהנות מיתרונותיו. תוצאות המחקר קיבלו אשרור גם לאחר ששוקללו גורמי סיכון מסורתיים.
הכותב הראשי של המחקר, ד"ר מייקל מיידמה, ציין שאפילו מי שנמצא בקבוצת סיכון גבוה, כגון סיפור משפחתי, או כולסטרול גבוה, עלול לסבול יותר מאשר ליהנות מהשפעות האספירין. ד"ר מיידמה הוסיף וציין, שגם סטטינים לא יהיו יעילים לאנשים עם CAC של 0, ולפיכך יש לראות בבדיקת CAC כלי חשוב להתאמת טיפול מניעתי, בכפוף לתוצאות מחקרים עתידיים שיבחנו את רוטינת השימוש האופטימלית בבדיקת ה-CAC (קריאה נוספת לחצו כאן).
יש לציין, כי פן נוסף הדורש התייחסות הוא שלצורך קביעת CAC מבצעים בדיקת דימות הכרוכה בחשיפה לקרינה, וזהו סיכון נוסף שיש לשקול בבחירת המטופלים המתאימים אצלם יכולה בדיקה זו לשמש כבדיקת סקר.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט