דרמטיטיס אטופית (רגשתית; AD) היא מחלת עור שכיחה שראשיתה בילדות המוקדמת, בד"כ לפני גיל שנתיים. מהלך המחלה התקפי, כאשר עם הגיל ישנה הטבה בתסמינים. הרקע למחלה הוא רב-מנגנוני ומערב רקע גנטי עם גורמים סביבתיים. בעשורים האחרונים ישנה עלייה בשכיחות AD.
עוד בעניין דומה
לפני עשור אושרו לשימוש על ידי ה-FDA תכשירים עוריים (טופיקליים) ממשפחת מעכבי הקלצינורין לטיפול ב-AD, כמו פימקרולימוס (אלידל; נובארטיס פארמה) וטקרולימוס (פרוטופיק; אסטלס פארמה). במסגרת דרישת ה- FDA, לאחר האישור בוצעו מחקרי עוקבה כדי לבדוק את בטיחות תרופות אלו לאורך זמן.
אחד ממחקרים אלו הוא מחקר PEER, בו נכללו מטופלים בני 2-17 שנים, שסבלו מ-AD קלה עד בינונית והשתמשו בפימקרולימוס (אלידל; נובארטיס פארמה) במשך מעל 42 ימים בחצי השנה שקדמה לגיוס. המחקר התבסס על מילוי שאלונים במרווחים של שישה חודשים (עבורו תוגמלו הנשאלים כספית). כעת מציגים חוקרים, על בסיס מחקר זה, ממצאים הקשורים במהלך הטבעי של AD לאורך זמן.
בניתוח הנתונים נכללו מעל 7,000 ילדים, ששני-שלישים מהם היו במעקב של שנתיים לפחות; השליש הנותר היה במעקב של 5 שנים לפחות. הגיל הממוצע בו החלה המחלה היה 1.7 שנים. בכל קבוצת גיל (בין שנתיים ל-26 שנים), מעל 80% מהמשיבים השיבו כי סבלו מתסמינים של AD ו/או נזקקו לטיפול תרופתי למחלה. רק אחרי גיל 20 ל-50% מהנשאלים היו תקופות של 6 חודשים בהן לא סבלו מתסמינים או נזקקו לטיפול.
במחקר זה, כמו באחרים, נמצא קשר בין חשיפה לגורמים סביבתיים, כולל הכנסה נמוכה, לבין חומרת התסמינים.
החוקרים מסכמים, כי תסמיני AD ממשיכים לרוב לתוך העשור השני לחיים, וקרוב לוודאי אף מעבר לכך להמשך החיים. ישנם גורמים סביבתיים שונים, ללא קשר לגיל בראשית המחלה, הקשורים לחומרתם.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
