• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
הריון

הקשר בין עקה כתוצאה מאובדן בילדות לסיכון מוגבר ללקות בפסיכוזה

מחקר מצא, כי חשיפה של ילדים - אך לא של עוברים - לעקה (סטרס) בעקבות אובדן אדם קרוב קשורה לסיכון מוגבר ללקות בפסיכוזה בהמשך החיים

28.01.2014, 09:37

חשיפה אמהית לסטרס (עקה) בזמן ההריון והקשר שלה לתחלואה ביילוד בהמשך חייו נבחנה במחקרים רבים. במחקר עוקבה רחב-היקף זה רצו החוקרים לבדוק את הקשר בין חשיפה לעקה בעקבות חווית אובדן בתקופת ההריון או במהלך הילדות לבין הסיכון ללקות בפסיכוזה בהמשך החיים. עקה בעקבות אובדן נבחרה במקרה זה כיוון שזהו אירוע שניתן לתזמן את התרחשותו במדויק, יחסית לסטרסוגנים אחרים, שלא תמיד ניתנים לתזמון.

אוכלוסיית המחקר כללה קרוב למיליון יילודים שנולדו בין השנים 1973-1985 בשוודיה והמעקב אחריה בוצע עד שנת 2006. חשיפה לעקה הוגדרה כחיובית כאשר האם חוותה אובדן של אדם קרוב 6 חודשים לפני הפריה או במהלך ההיריון או כאשר הילוד נחשף לאובדן של קרוב בילדותו ועד גיל 13.

בסך הכל, כלל המחקר מעל 300,000 ילדים שנחשפו לעקה בעקבות אובדן. לא נמצא קשר בין חשיפה אמהית לעקה בעקבות אובדן לבין הסיכון של היילוד לחלות בפסיכוזה. כן נמצא קשר סטטיסטי בין חשיפה לעקה בעקבות אובדן בילדות לבין הסיכון לחלות בפסיכוזה בהמשך החיים. הקשר היה חזק יותר כאשר האובדן היה במשפחה הגרעינית לעומת אובדן במשפחה המורחבת, והיה גבוה יותר כאשר החשיפה היתה בילדות המוקדמת. כאשר האובדן היה בשל התאבדות הסיכון לחלות בפסיכוזה היה גבוה, במיוחד לגבי פסיכוזה אפקטיבית. גם כאשר בוצעה התאמה למשתנים מבלבלים, לא נמצא הסבר לקשר, כולל לא להיסטוריה משפחתית.

החוקרים מסכמים, כי יש להעניק תשומת לב מרובה וטיפול מתאים לילדים שחווים אובדן של אדם קרוב, בעיקר כאשר מדובר בקרבה ראשונה וכאשר האירוע מתרחש בילדות המוקדמת, עד גיל 3.

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Abel KM, Heuvelman HP, Jorgensen L et al. Severe bereavement stress during the prenatal and childhood periods and risk of psychosis in later life: population based cohort study. BMJ 2014;348:f7679

נושאים קשורים:  הריון,  פסיכוזה,  סטרס,  עקה,  אובדן בן משפחה,  מחקרים
תגובות