ד"ר הריסון, רופא ילדים מאונטריו, פרסם בכתב העת Journal of pain and symptom management תגובה למחקר שפורסם בדצמבר 2011, ובו הודגם כי מתן תמיסת סוכרוז ליילודים ביומיים הראשונים לחייהם בעת ביצוע חיסון נגד HBV, יעיל בשיכוך הכאב הנגרם עקב הזריקה. הוא מציין כי מדובר במחקר מבוקר אקראית, ופרט להיעדר סמיות מדובר במחקר איכותי מבחינת המתודולוגיה.
עוד בעניין דומה
אולם, לדבריו, לאור העובדה שמדובר במחקר ה-145 הבוחן שאלה זו, והמחקר ה-131 שעושה זאת באופן מבוקר, לא היה מקום לעריכת המחקר מלכתחילה. לדבריו, על מנת לבצע מחקר קליני באופן אתי, צריך להתקיים מצב של אי-וודאות לגבי התוצאה, כלומר "עקרון שיווי המשקל" equipoise - מצב שבו יש חוסר ודאות אמתי מצד החוקר לגבי תוצאת ההשוואה בין שני הטיפולים בשתי זרועות המחקר. במקרה זה לא קיים חוסר ודאות, שכן מחקרים רבים הוכיחו את יעילות תמיסת הסוכרוז בשיכוך כאב, ובנוסף התפרסמה סקירת Cochrane בנושא, ואף פורסמה סקירת ספרות סיסטמטית של סקירות ספרות סיסטמטיות בנושא.
החוקרים מצדיקים את ביצוע המחקר בתוצאה שלילית במחקר יחיד המעוררת ספק לגבי השפעת הסוכרוז בשיכוך כאב בשעה הראשונה לאחר הלידה. אולם החוקרים לא בחנו את השפעת הסוכרוז בשעה שלאחר הלידה, אלא ב-48 השעות הראשונות לחיי הילוד – שלב שבו הוכח במחקרים רבים כי הסוכרוז יעיל בשיכוך כאב.
ד"ר הריסון מדגיש כי השאלה רחבה יותר ממחקר אחד – יש לבחון מדוע החברה המדעית ממשיכה לאפשר עריכת ניסוי לבחינת יעילותה של שיטה שכבר הוכחה כיעילה. לדעתו על חוקרים להפסיק לערוך מחקרים הבוחנים את יעילות השימוש בסוכרוז לשיכוך כאב סביב הליך טיפולי קצר יחיד בקרב יילודים עד גיל שנה, הגורמים כאב מיותר ליילודים, שכן יעילותו של אמצעי זה הוכחה והוא צריך להימצא בשימוש שגרתי, ולא להיות נתון למחקר נוסף. יש לבצע, לעומת זאת, מחקרים לבחינת שאלות שאין עליהן מענה בנושא זה, כגון יעילות תמיסת סוכרוז בשיכוך כאב בקרב פגים קטנים, שימוש ממושך בסוכרוז לשיכוך כאב סביב הליכים טיפוליים בקרב יילודים חולים ומאושפזים, שימוש בו במקביל למשככי כאבים אחרים, וכן היקף השימוש באמצעי זה בפועל.
לדעתו על ועדות אתיקה של מוסדות רפואיים להימנע מאישור מחקרים מסוג זה, ועל איגודים מקצועיים להתנגד להם. כמו כן, עורכי עיתונים רפואיים המפרסמים מחקר מסוג זה צריכים ללוותו במאמר מערכת המתייחס לכך שהוא מפר את עיקרון שיווי המשקל.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: