חדשות

פרופסור מתי ברקוביץ ל"דוקטורס אונלי": צפוי מחסור ברופאי ילדים, במיוחד בפריפריה

בריאיון מיוחד ל"דוקטורס אונלי" מסכם פרופסור מתי ברקוביץ ארבע שנים כיושב ראש האיגוד הישראלי לרפואת ילדים

ביום רביעי הקרוב, 28 בנובמבר, יסיים פרופסור מתי ברקוביץ מהמרכז הרפואי אסף הרופא ארבע שנות כהונה כיושב ראש האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. בריאיון מיוחד ל"דוקטורס אונלי" סיכם פרופסור ברקוביץ את הקדנציה, והתריע: "יש כבר עתה סימנים ברורים של מחסור ברופאי ילדים באזורי הפריפריה. לכאורה המחסור איננו מורגש, אבל המצב הזה עלול להיות בעייתי מאוד בתוך 5 שנים, בעיקר משום שבתקופה הזאת לא מעט רופאים, שהם כבר עתה מעל גיל 60, צפויים לפרוש מעבודתם. אין זה פלא שקופות החולים נלחמות על כל מתמחה ויש גם תחרות ביניהן".

פרופסור מתי ברקוביץ, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים

פרופסור מתי ברקוביץ, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים

באיגוד הישראלי לרפואת ילדים חברים כיום כ-2,000 רופאים, ציין פרופסור ברקוביץ. "זה אחד משלושת האיגודים הגדולים מבין כל איגודי הרופאים בהר"י, יחד עם הפנימאים ורופאי המשפחה". אחד השינויים שהוועד בראשותו של פרופ' ברקוביץ הוביל מיד עם תחילת הכהונה היה לשנות את שם האיגוד מ"איגוד רופאי הילדים" ל"האיגוד לרפואת ילדים".
-מה הייתה הסיבה לצעד הזה?
פרופסור ברקוביץ: "נכון שהרופאים מטפלים בילדים, אבל גדל והולך תפקידם כמעניקי תמיכה גם בהורי הילד ואפילו בסבא-ובסבתא. למעשה בכל המשפחה. בעבר, כאשר ילד אושפז בבית חולים, אסרו על ההורים להימצא ליד מיטתו במשך כל שעות היממה. כיום, רואים הורים וסבים במחלקה כל היום, וכן במרפאה בקהילה. פעמים רבות הסבא והסבתא מביאים את הילד למרפאה, והרופאים צריכים לספק להם את מעטפת התמיכה".

-אילו עוד הישגים נקבעו בתקופת כהונתך כיושב ראש האיגוד?
"השקענו הרבה מאוד זמן ומרץ בנושא החיסונים. אנחנו פועלים בשטח זה בשיתוף פעולה הדוק עם החוג למחלות זיהומיות בילדים, תחילה עם פרופ' אלי סומך שהיה יו"ר החוג, ובימים אלו עם פרופ' יחיאל שלזינגר, יו"ר החוג כיום. לצערי, תנועת ההורים המתנגדים לחיסונים הולכת וגדלה, ועל הרופאים להתמודד עם הסוגיה הזאת. האיגוד עורר בלי ספק הד תקשורתי נרחב כאשר הציע שהמדינה תחוקק חוק ולפיו לא יורשה שום ילד שלא חוסן להתקבל לגן ילדים, וגם שילד שלא חוסן ואושפז כתוצאה מסיבוך עקב היעדר חיסון – משפחתו תישא בנטל הכספי של האשפוז ולא קופת החולים המבטחת. הרעיון מרחיק הלכת הזה שם את נושא החיסון על סדר היום הציבורי ואני חושב שזה היה מהלך נכון".

-והיו כבר תוצאות?
"התקשורת עסקה בכך לא מעט. משרד הבריאות נזעק לציין כי אם שיעור המתחסנים בישראל יגיע ל-85% מהאוכלוסייה, נראה כאן התפרצויות של מגיפות. המשרד ציין כי ישראל עדיין רחוקה מאוד משיעור הסף הזה, אבל כפי שאני רואה סביבי בבית החולים ובקהילה, אנחנו כבר לא רחוקים כל-כך מאותו סף בעייתי".

-בתקופה האחרונה בעיותיה של הרפואה הציבורית בפריפריה זכו לתשומת לב תקשורתית יותר מבעבר. כיצד פעל האיגוד בתחום זה?
"במהלך ארבע השנים האחרונות תמך האיגוד לרפואת ילדים בפריפריה בכמה תחומים. תמכנו כלכלית במספר לא מבוטל של כנסים רפואיים שנערכו בצפון הארץ ובדרום. ניהלנו משא ומתן מול קופות החולים על מנת להביא מתמחים לבתי החולים בפריפריה, וכן פעלנו מול משרד הבריאות על מנת להביא יותר תקנים לפריפריה, הן לבתי החולים והן למרפאות בקהילה. כמו כן הופעל קו חם לאנשי הדרום בכל הקשור לרפואת ילדים. במהלך מבצע "עמוד ענן" פתח האיגוד לרפואת ילדים, יחד עם ההסתדרות הרפואית, "קו חם" לשאלות בנושאים הקשורים לרפואת ילדים. הר"י שיתפה פעולה בנושא חשוב זה והקצתה משאבים לשם כך. רופאי ילדים רבים התנדבו לתת מענה לשאלות ההורים, ובכך פתרנו בעיות רפואיות רבות".

-באילו נושאים נוספים עסק האיגוד בתקופה האחרונה?
"אני גאה להדגיש את העיסוק במגיפת ההשמנה, מהלך שהוביל מזכ"ל האיגוד ד"ר צחי גרוסמן. ערכנו כנסים יחד עם דיאטניות שעסקו בבעיית ההשמנה, כנסים שאליהם הוזמנו והגיעו חברי כנסת ואנשי ציבור רבים, ובכך העלינו את המודעות לנושא כאוב זה. יזמנו דיונים בנושא ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בפורומים שונים, כמו טלוויזיה ועיתונות כתובה, כולל דיונים בכנסת בנושא זה.

-תוכל לפרט בעניין זה?
"בארבע שנות כהונתו של הוועד הנוכחי, נערכו דיונים שמטרתם הייתה לעורר את המודעות לתופעת ההשמנה. בעקבות תמונת המצב והמסקנות שהוצגו בהם, הועלו רעיונות לחוקק כמה חוקים, וחלק מהם נמצאים בתהליכים לקראת אישור. למשל, איסור על מכירת משקאות ממותקים בתחומי בתי הספר.

נוסף לכך עסקנו בשלושה תחומים אחרים. הראשון הוא תחום ההנחיות הקליניות-טיפוליות: חברי ועד האיגוד, פרופ' דן מירון, פרופ' רענן שמיר, ד"ר צחי גרוסמן, פרופ' חיים ביבי, פרופ' יונה אמיתי ופרופ' דרור מנדל יזמו ואף כתבו הנחיות קליניות בנושאים רבים ומגוונים ברפואת ילדים. נושא ההנחיות הקליניות הוא חלק חשוב מפעילות כל איגוד בהר"י. שיתפנו רופאים רבים מאיגודים אחרים בכתיבת ההנחיות. חלק מההנחיות "תורגמו" לשפה ידידותית עבור הורי הילדים, והרופאים נקראו להדריך את המטופלים שלהם. הרופאים קיבלו את ההנחיות בדואר האלקטרוני ויש כוונה להפיץ אותן גם דרך אתר דוקטורס אונלי. כך למשל, הוכן דף עמדה לגבי סוגיית הריטלין והבדיקות המיותרות שעוברים ילדים הנוטלים תרופה זו.

הנושא השני הוא אקדמיזציה של רפואת הלדים בקהילה, הישג שאני בהחלט גאה בו. דאגנו שרופאי ילדים בקהילה ידריכו סטודנטים לרפואה, ובמקביל יקבלו מינוי אקדמי. המהלך הזה הופעל כבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, ומופעל גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הנושא השלישי הוא "מיזם גושן". מזה כשלוש שנים האיגוד עומד מאחורי מיזם הנקרא "מיזם גושן".
מדובר בשיתוף פעולה בין ארגון "הדסה" אוסטרליה, בתי החולים של הדסה בירושלים והאיגוד לרפואת ילדים. המיזם הזה עוסק בבעיות התנהגות והתפתחות בקרב תינוקות וילדים. הכוונה היא להכשיר רופאי ילדים בבתי חולים ובקהילה אשר יעסקו בבעיות כמו הרטבה לילית, חוסר שליטה על צואה (אנקופרזיס), הפרעת קשב וריכוז, בעיות שינה בגיל הרך, השמנה ועוד. כיום, כאשר לילד בעיה של הפרעת קשב וריכוז הוא נשלח לנוירולוג, וכאשר קיימת בעיית התנהגות כמו הרטבת לילה, מפנים אותו למומחה אחר. "מיזם גושן" מיועד להכשיר רופאי ילדים בקהילה לתת טיפול כוללני לבעיות הקשורות בהפרעת קשב וריכוז, בעיות התפתחות או בעיות התנהגות. ארגון "הדסה" אוסטרליה הבטיח לתמוך כלכלית במיזם זה בצורה משמעותית על מנת שנוכל להכשיר רופאים רבים שיתנו מענה בתחומים אלו".

-למה קראתם לזה "מיזם גושן"?
"זה סיפור משעשע בעיני: המפגש הראשון בנושא זה, שארגן פרופ' בועז פוטר, נערך במסעדת גושן בתל-אביב לפני שלוש שנים".

-אחת הבעיות המטרידות מאוד נוגעת למחסור ברופאים בבתי הספר. בעבר זה לא היה כך. אפילו בשנים הראשונות של המדינה, עם כל הקשיים והמחסור, בכל בית ספר או לפחות לשניים-שלושה סמוכים, היה רופא קבוע וגם אחות. היום – הם חסרים. לא מכבר, עקב היעדר רופא או אחות בבית ספר, תלמיד מת במהלך שיעור ספורט כיוון שלא היה מי שיעניק לו טיפול מיידי. מה עמדתך בנושא?
"יש לכך קשר למחסור ההולך ומסתמן. מי שמייצג אותנו נאמנה בנושא זה הוא עמיתי פרופסור יונה אמיתי וגם ארגון האחיות. הנושא כבר עלה לדיון בכנסת כמה פעמים. אנחנו מתנגדים לחברות הפרטיות שלקחו על עצמן לספק שירותי בריאות ורפואה לבתי הספר. הן פועלות כקבלני משנה. היום אין רואים את האחות המסורתית בבית הספר, וכאשר חסרים רופאי בתי-ספר אנחנו עדים ליותר מדי מצבים מסכני-חיים. לגורמים הפרטיים שעוסקים במתן השירות לבתי הספר אין מספיק זמן לבדיקות של ילדים, ילדות, נערים ונערות. זה בהחלט מצב בלתי נסבל".

-יש ניסיון, במיוחד בפריפריה, להכשיר רופאי משפחה לתת מענה לבעיות הקשורות ברפואת ילדים.
"אני טוען שבתוך 4 חודשים של התמחות "אינסטנט" מזורזת שכזאת במחלקת ילדים, לא משיגים את המיומנות הנדרשת. רופא משפחה עובר "רוטציה" של 4 חודשים במחלקת ילדים. זהו זמן קצר ובלתי מספיק לרכוש מיומנות בבדיקת תינוקות וילדים. אני בהחלט נגד המהלך הזה. לא נראה לי שכך פותרים בעיה של היעדר תקנים לרופא ילדים. אנו באיגוד מתנגדים לקיבוע הגישה שרופא משפחה יעשה התמחות מקוצרת ואחר כך יהיה מסוגל לבדוק תינוק כמו רופא ילדים שהתמחה בכך במשך ארבע שנים וחצי".

-האיגוד רשם הישג הקשור בניאונטולוגים
"כן. בעניין הזה הייתה ממש 'מלחמה'. מטרתה הייתה להוביל להכרה שבכך זה מקצוע במצוקת כוח-אדם. גרמנו לכך, יחד עם פרופ' פרנסיס מימוני ופרופ' שאול דולברג מאיגוד הניאונטולוגים, שכיום תנאי עבודתם הוטבו, ולא מרחפת יותר סכנת סגירה של הפגיות. המצב כיום הרבה יותר טוב, אבל עדיין יש הרבה מאוד מקום לשיפור, עדיין חסרים הרבה מאוד מתמחים בניאונטולוגיה".

-מה צריכים להיות היעדים של הנהלת האיגוד הבאה?
"לדאוג ליותר תקנים עבור רופאי ילדים הן בבתי החולים והן בקהילה, להביא רופאי ילדים בעיקר לפריפריה ולמשוך למקצוע היפהפה הזה עוד ועוד רופאים צעירים. אני חושב שכדאי ליזום מהלך שבו בכל מקום שרופא משפחה בפריפריה פורש, התקן יתמלא מיד ברופא ילדים, ואין לי התנגדות שהדבר ייעשה יחד עם הוספת תקן גם לרופא משפחה. כמו כן, צריך להמשיך ולדאוג למקצועות הנמצאים במצוקה כמו טיפול נמרץ ילדים וניאונטולוגיה. חשוב גם להמשיך ולהרחיב את שיתוף הפעולה הקיים בין בתי החולים לקהילה".

לפרטים אודות הכנס השנתי לחץ כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  חיסונים,  פרופסור מתי ברקוביץ,  מקצועות במצוקה,  האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
תגובות
 
משה ארוך
28.11.2012, 18:50

מי מרשה לך לפרוש!
עם רשימת הישגים נדירה כל כך בימינו !!!!!!
בכל אופן

הרבה תודות בשם כולם על ההישגים והמאמץ

דר ארוך משה