• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
אנטיביוטיקה

חשיפה לאנטיביוטיקה בילדות קשורה לסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתית

במחקר קוהורט רטרוספקטיבי גדול נמצא סיכון מוגבר להתפתחות מחלת מעי דלקתית בקרב ילדים שנחשפו לאנטיביוטיקה

11.11.2012, 08:33

שכיחותה של מחלת מעי דלקתית (Inflammatory bowel disease, IBD) נמצאת בעלייה בתקופה האחרונה, והגורמים למחלה אינם ברורים. פגמים גנטיים הקשורים במחלה מסבירים רק כמחצית מהמקרים. אחת ההשערות היא שיש קשר בין שינויים באוכלוסיית חיידקי המעי לבין התהליך הדלקתי.

טיפול אנטיביוטי מוביל לשינוי אוכלוסיית חיידקי המעי. מחקרים קודמים הדגימו קשר בין טיפול באנטיביוטיקה לבין IBD, אך היו בהם מגבלות הקשורות בשיטות המחקר. במחקר זה נעשה שימוש בבסיס נתונים גדול על מנת להבהיר את הקשר בין טיפול אנטיביוטי להתפתחות IBD.

חשיפה לאנטיביוטיקה בילדות (אילוסטרציה)

חשיפה לאנטיביוטיקה בילדות (אילוסטרציה)

מדובר במחקר קוהורט רטרוספקטיבי, שבו נעשה שימוש בבסיס נתונים בריטי הכולל 464 מרפאות ראשוניות. נכללו ילדים בני 17 שנים ומטה שלא סבלו מ-IBD בתחילת המעקב ושהיו במעקב במשך שנתיים לפחות. נבחן טיפול באנטיביוטיקה הפועלת נגד חיידקים אנאירוביים: פניצילין, אמוקסיצילין, אמפיצילין, פניצילין בשילוב עם מעכב בטא-לקטאמז, טטרציקלינים, קלינדמיצין, מטרונידזול, cefoxitin, carbapenems וואנקומיצין בטיפול פומי. טיפול אנטיביוטי בתקופה שבמהלך בירור תסמיני IBD, עד לאבחנה, לא הובא בחשבון. המעקב נמשך עד להתפתחות IBD, מוות, עזיבת המרפאה או הגעה לגיל 19.

נכללו 1,072,426 משתתפים, ומעקב במשך 6.6 מליון שנות אדם. 64.0% מהמשתתפים נחשפו לאנטיביוטיקה כלשהי, ו-57.7% לאנטיביוטיקה הפעילה נגד חיידקים אנאירוביים. חציון משך החשיפה היה שבוע. 748 משתתפים (0.07%) פיתחו IBD. שיעור ההיארעות הכללי היה 1.2 מקרים ל-10,000 שנות אדם.

שיעור היארעות IBD היה 0.83 מקרים ל-10,000 שנות אדם בקרב משתתפים שלא נחשפו לאנטיביוטיקה, לעומת 1.52 מקרים ל-10,000 שנות אדם בקרב משתתפים שנחשפו (P<0.001).

הסיכון להתפתחות IBD היה גבוה יותר ככל שהחשיפה לאנטיביוטיקה אירעה בגיל מוקדם יותר: בחשיפה מתחת לגיל שנה (בהשוואה להיעדר חשיפה לפני גיל זה) נמצא aHR 5.51m 95%CI 1.66-18.28, בחשיפה מתחת לגיל 5 שנים נמצא aHR 2.62, 95%CI 1,61-4,25, ובחשיפה מתחת לגיל 15 נמצא aHR 1.57, 95%CI 1.35-1.84.

כל תקופה (course) של טיפול אנטיביוטי הייתה קשורה בעלייה של 6% בסיכון להתפתחות IBD. חשיפה לאנטיביוטיקה כלשהי - פניצילין, פניצילינים בעלי טווח רחב וצפלוספורינים, הייתה קשורה בסיכון מוגבר. לגבי חשיפה למקרולידים, סולפונאמידים וטטרציקלין לא נמצאה עלייה מובהקת בסיכון.

החוקרים מסכמים כי חשיפה לאנטיביוטיקה הפעילה נגד חיידקים אנאירוביים בילדות קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות IBD. ייתכן כי הפחתת השימוש באנטיביוטיקה בקרב ילדים תוביל לעצירת מגמת העלייה בשכיחות IBD. עדיין לא ברור כיצד חשיפה לאנטיביוטיקה קשורה לסיכון להתפתחות IBD.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Kronman et al.; Antibiotic Exposure and IBD Development Among Children: A Population-Based Cohort Study, Pediatrics. 2012 Oct;130(4):e794-803

נושאים קשורים:  אנטיביוטיקה,  IBD,  מחלת מעי דלקתית,  מחקרים
תגובות