ילדים ומתבגרים רבים צורכים משקאות ממותקים, המכילים כמות סוכר גבוהה, אך אינם גורמים לתחושת שובע. מחקר שנערך בהולנד ופורסם ב-NEJM בחן את השפעת צריכתם של משקאות אלו על השמנה.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 641 משתתפים בני 4–12 שנים, שהוקצו אקראית לשתי קבוצות. לקבוצת המשקאות הממותקים בסוכר סופקה מנה יומית של 250 מ"ל של משקה המכיל סוכר (26 גרם סוכרוז, 104 קלוריות), ולקבוצת המשקאות ללא סוכר סופקה מנה יומית של 250 מ"ל של משקה שהומתק בממתיקים מלאכותיים (sucralose + acesulfame, ללא סוכר, 0 קלוריות). המשקאות פותחו לצורך המחקר כך שיהיו זהים במראה ובטעם, הם סופקו לילדים במסגרת בית הספר, והמורים עודדו אותם לצרוך את המשקאות.
גילם הממוצע של המשתתפים היה 8.2±1.8 שנים, וה-BMI הממוצע היה 16.8 בקבוצת המשקאות ללא סוכר ו-16.9 בקבוצת המשקאות מכילי הסוכר. כ-50% מהילדים בכל קבוצה ניחשו נכונה בתום המחקר איזה מהמשקאות קיבלו.
התוצאה העיקרית הייתה מדידת השינוי ב-Z score לגבי ה-BMI (כלומר מספר סטיות התקן המפרידות בין ה-BMI של המשתתף לממוצע לגיל ולמין). לאחר 18 חודשים עלה ה-z score ב-0.02±0.41 סטיות תקן בממוצע בקבוצת המשקאות ללא סוכר, וב-0.15±1.06 סטיות תקן בממוצע בקבוצת המשקאות הממותקים בסוכר – כלומר הפרש של 0.13 סטיות תקן (95%CI 0.05-0.21). שיעור העלייה ברמת השומן בגוף (על פי מדידת עובי קפלי עור, יחס משקל גובה ו-electrical impedance) היה נמוך יותר בקבוצת המשקאות ללא סוכר, וכך גם שיעור העלייה במשקל.
החוקרים סיכמו כי החלפת משקאות ממותקים בסוכר במשקאות ללא סוכר הובילה לעלייה מופחתת במשקל ולצבירת שומן מופחתת.
אך האם ניתן לגרום להפחתה בצריכתם של משקאות ממותקים? מחקר נוסף שנערך בארה"ב ופורסם באותו עיתון בחן את השפעתה של התערבות להפחתת צריכת משקאות ממותקים בסוכר בקרב מתבגרים. המחקר כלל 224 מתבגרים שסבלו מהשמנה או מעודף משקל (גיל ממוצע של כ-15 שנים, BMI ממוצע של כ-30), וצרכו לפחות מנה אחת של משקה ממותק בסוכר או מיץ פירות ביום.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצת ההתערבות קיבלה אספקה של משקאות ללא סוכר (מים או משקאות המכילים ממתיק מלאכותי, לפי העדפתם) אחת לשבועיים, וכן הנחיה לצרוך משקאות אלו ולהימנע מצריכת משקאות הממותקים בסוכר, בשילוב עם שיחת טלפון חודשית עם ההורים, ומפגשי מעקב מדי שלושה חודשים. בקבוצת הביקורת לא בוצעה כל התערבות (נשלחו שוברים לקנייה בסופקמרקט פעמיים במהלך השנה, על מנת לעודד את ההתמדה במעקב). לאחר תום שנת ההתערבות, בוצע מעקב שנמשך שנה נוספת.
צריכת המשקאות הממותקים בסוכר ירדה באופן מובהק בשתי הקבוצות במהלך השנה הראשונה, ונותרה נמוכה יותר בתום השנה השנייה. צריכת המשקאות הממותקים בסוכר הייתה נמוכה יותר באופן מובהק בקבוצת ההתערבות, הן בתום השנה הראשונה והן בתום שנת המעקב.
התוצאה העיקרית הייתה ההפרש בין הקבוצות בשינוי ב-BMI לאחר שנתיים. מבחינת תוצאה זו לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות (הפרש של 0.3±0.4- לטובת קבוצת המחקר, P=0.46). בתום השנה הראשונה נראה הבדל מובהק בין הקבוצות (הפרש של 0.57±0.28- לטובת קבוצת המחקר, P=0.045).
החוקרים מסכמים כי שיעור העלייה ב-BMI בקבוצת המחקר היה נמוך יותר לאחר שנת ההתערבות, אך לא לאחר שנה נוספת של מעקב.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקורות: