בזמן מגיפת השפעת 1N1H בבריטניה בשנת 2010-2009, עסקו הרשויות במערכה מונעת שכללה הסברה נרחבת, סגירת בתי ספר וחלוקת תרופות נוגדות נגיפים. לעומת זאת, בשנה שאחריה,
2011-2010, נקטה הממשלה מדיניות של "חוסר התערבות". החוקרים (BMJ 2012;334:e2811) מבקרים גישה זאת וטוענים כי היא הובילה לעלייה משמעותית במספר החולים במחלת השפעת ובמספר הסובלים מתוצאותיה החמורות.
עוד בעניין דומה
החוקרים מדווחים כי מספר האשפוזים גדל בשנה העוקבת ב־10%, שיעור התמותה גדל ב־30% וכך גם מספר האשפוזים בטיפול נמרץ. כמו כן, נרשמה ירידה של פי 30 בצריכת תרופות נוגדות נגיפים, והעניין הציבורי בשפעת פחת, כפי שהוכח לפי חיפושים באתרי האינטרנט.
החוקרים מגנים את הפסקת ההסברה והטיפול בשנה שלאחר המגיפה, וטוענים כי לא היה כל ניסיון מצד השלטונות להזהיר שהנגיף הפנדמי עלול להתפשט באוכלוסייה ולגרום למחלות קשות, בעיקר בקבוצות גיל צעירות.
עורך: איתן ישראלי