שכיחות הסינדרום המטבולי עולה במקביל לעלייה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים ומתבגרים. בשנת 2006 סבלו מסינדרום זה 8.6% מהילדים והמתבגרים בארה"ב. בקרב מתבגרים הסובלים מסוכרת, דווח על סיבוכים הקשורים במבנה המוח. כמו כן נמצא קשר בין הסינדרום המטבולי לפגיעה נוירוקוגניטיבית בקרב מבוגרים, ופגיעה זו נחשבת לתוצאה של הפרעה מטבולית ארוכת טווח. במחקר זה נבחנו מבנה המוח והתפקוד הקוגניטיבי של מתבגרים הסובלים מהסינדרום המטבולי.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל 49 מתבגרים (בני 14–20, בממוצע כ-17 שנים), שאובחן אצלם הסינדרום המטבולי. האבחנה בוצעה על סמך הימצאות שלושה מתוך חמשת הקריטריונים הבאים: השמנה בטנית (היקף מתניים מעל האחוזון ה-90), רמת HDL נמוכה, רמת טריגליצרידים גבוהה, יתר לחץ דם (מעל אחוזון 90), ותנגודת לאינסולין על פי מדד QUICKIי(quantitative insulin sensitivity check index). כמו כן נכללו בקבוצת הביקורת 62 מתבגרים (מותאמים מבחינת גיל, מין, מוצא, מצב סוציואקונומי וכיתה בבית הספר) שלא אובחן אצלם הסינדרום המטבולי.
במבחנים קוגניטיביים, נמצאה נטייה בלתי מובהקת (P=0.09) לערך IQ כללי נמוך יותר בקבוצת הסינדרום המטבולי. כמו כן, הישגי המשתתפים מקבוצה זו בכמה מבחנים היו נמוכים יותר באופן מובהק (מבחן יכולת אריתמטית, אחד ממבחני התפקוד הביצועי ואחד ממבחני הריכוז והיעילות הפסיכומוטורית).
34 ממשתתפי קבוצת הסינדרום המטבולי ו-59 ממשתתפי קבוצת הביקורת עברו סקירת MRI של המוח. בקבוצת הסינדרום המטבולי נמצא נפח נמוך יותר של אזור ההיפוקמפוס, כמות גדולה יותר של נוזל CSF, וירידה בשלמות המבנית של כמה מסלולים עצביים חשובים בחומר הלבן. נמצאה תלות בין נפח ההיפוקמפוס לבין מספר קריטריוני הסינדרום המטבולי אצל כל משתתף.
החוקרים מסכמים כי אפילו פגיעה קצרת טווח במטבוליזם ללא מחלה וסקולרית קלינית עלולה לגרום לסיבוכים מוחיים. תוצאות אלו מדגישות את חשיבותן של התערבויות למניעת השמנה. כמו כן, לדעת החוקרים, בדיקת תפקוד מוחי צריכה להיות חלק מההערכה במסגרת טיפול בהשמנה בילדים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
