• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
מצגות וכנסים

קול קורא: הכנס הבינלאומי ה-1 בנושא ADHD | תל אביב, 2013

27 בפברואר - 1 במרץ 2013 | מלון דיויד אינטרקונטיננטל, תל אביב

* לפרטים המלאים באתר הכנס

הזמנה לכנס (pdf)

תכנית הכנס (pdf)

טופס הרשמה לכנס (pdf)

קול קורא - ADHD

נושאים קשורים:  מצגות וכנסים,  כנסים
תגובות
זיוה דינה - מנכ"ל קשב ADHD
19.06.2012, 15:36

ברכות להר"י ליוזמה החשובה. הגיע הזמן שגם בישראל יתקיימו כנסים בינלאומיים בתחום ADHD.

בהצלחה!

זיוה דינה - מנכ"ל קשב ADHD
http://WWW.ADHDINDEX.CO.IL

עו"ד אורי פרייס
28.02.2013, 15:49

עו''דפרייסאורי היום 15:47:
צטט: שטוטית 2013-02-27 15:19:16
אכן ריטלין מציל חיים. לא זכיתי לזה למרות שמומלץ גם למבוגרים
בעלי תסמונת ADHD,להזכירך
עו''דפרייסאורי
שלי יש גם H בנוסף ל ADD
והיום מתחיל הכנס הבינלאומי ל-ADHD והפעם מתרכזים במבוגרים
כך שיצא לי בול פגיעה עם הפוסט

נשמה, ה - H "עובר ושב". אלו 2 פאזות של אותה גנטיקה, נוירולוגיה, חשמל זורם לאט יחסית במערכת העצבים. את הקופצנים מגלים ומכים מוקדם. בייחוד בנים. את ה"חולמנים" (בייחוד בנות) קשה יותר לראות.

החיים והסביבה "מכבים" לנו את ה - Hyper, הפזיזות, הקופצנות והמהירות ב"מכות", עם הגיל. את ילדה צעירה (הא-הא-הא). מיד נסי, רצוי קונסרטה, שהוא הדור המתקדם של ריטאלין. זה בדיוק כמו שמי שזקוק למשקפי ראיה מס' 6 או לקביים, יתעקש מתוך גאוה ופחד לנסות לחיות כפי שמגיע לנו. כמה סבל היה נחסך, לו איבחנו אותי בגיל 6 ולא 46. כמה כשלונות ובזבוז יכולות והישגים. לא יאומן.

אני היום מאבחן אפילו את ילדתי הקטנה, בת 5, עוד לפני גיל 4, לפי פזיזותה, התלהבותה, הסחת הדעת, הקושי להתחיל, להמשיך, להתמיד ולסיים. סיכונים מאיצים לנו את החשמל.

מגיע לנו להיות הווינרים ולא הלוזרים. כך היינו בעבר - הציידים והמנהיגים. העולם כולו צועד לקראת חברה שכולה ADD.

חברת זאפינג, פייסבוק, סף שעמום של טוויטר ומרדף בלתי פוסק. מאיתנו, מהסבל שלנו, תבוא המהפכה החברתית, והפתרונות והברכה לכל. התרופה האולטימטיבית בידינו.

קראי את האלוול, "מריטת עצבים", 70 ש"ח בסטימצקי וכל חנות. עוד מעט הספר הנהדר הזה בן 30 (!!) וגם "תשובות לשאלות", של האלוול. היו חדשים רבים שהייתי חוזר וקורא בו יום יום ונרגע: "כן, זה אני, אלו אנחנו, זה בני, זה אני." כשקראתי פעם ראשונה, מיהרתי לבני, דור, שהיה אז בן 14, וביקשתי שיסלח לי על הצעקות והמריבות, על שירדתי לחייו, ולא הבנתי למה הוא שונה, לא ממושמע ולאזורם כמו אחיו ואחיותיו.

הקונסרטה, המודעות וההתנהלות המאורגנת יומיומית, בעזרת רשימות, תזכורות, ועוד - הצילה את חיינו. "הכל לטובה", אומר תלמוד, הכל - אז תנו חיוך גדול, ועוד אחד. החלטתי להימנע מהכינוי המרתיע "הפרעת קשב וריכוז". יש כאלה שמכנים אותה "ברכה".

בספרי סיכומי המהפכה שאני כותב בימים אלו, אני מכנה אותנו "מות"ק" (ר"ת "מאותגרי קשב וריכוז"). השבוע המצאתי הגדרה טובה יותר לטעמי, כי האמת שלא תמיד אנחנו מתוקים. פעמים רבות אנו עקשנים ובלתי נסבלים. אנחנו "המהי"רים" (ר"ת "מאותגרי ריכוז וקשב", הציידים התזזיתיים המבריקים וחסרי הסבלנות).

רק שמחה ואהבה, שלווה ואושר, ו"אין רע בעולם כלל".

Rafael
04.09.2014, 10:41

First, it's a fantastic idea to make sure that those working in these departments have
a thorough understanding and level of experience dealing with things like
different cultures, countries, and languages. Yeah, this could be a risk and may not
have the best outcome in all scenarios, but really, how can you grow if you don't experience things.

One of the programs that are well suited to many
students over the United States is the summer course work In Australia.