דעות

התקווה טמונה בהתערבות שלנו מגיל אפס

אפשר למנוע השמנת יתר והפרעות אחרות, כמו הפרעת קשב וריכוז, אם מתחילים להתייחס אליהן כבר בביקור הראשון של היילוד ואמו בטיפת חלב או אצל רופא הילדים

תפקידנו כרופאים הוא כמובן להתייחס לכל הבעיות הנלוות להפרעת קשב וריכוז כמו בעיות אכילה, התנהגות, תפקוד בלימודים, תפקוד חברתי ועוד. לאחר שנעשית אבחנה של הפרעת קשב וריכוז בגיל בית הספר, יש להתייחס לתזונה של הילד, גם מבחינת הגיוון וכמות האוכל שהוא צורך, וגם מבחינת סדר היום וקצב העלייה במשקל. נוסף לכך יש להתייחס לשינה (שכן ידוע כי יש קשר בין כמות השינה ואיכותה לבין השמנה) ולפעילות הגופנית (יש לבחון אם היא מותאמת אישית לפי המבנה הגופני והמין של הילד).

לאחר שנות עבודה ומעקב אחר תהליכי ההתפתחות של ADHD והשמנה מגיל 0 במסגרת טיפת חלב, הבנתי ששתי הבעיות (ועוד בעיות אחרות) מתחילות מקשיי ויסות. אלה המפתחים אנורקסיה או השמנת יתר מתקשים לפתח את תחושת השובע והרעב (אצל חלק מהתינוקות זו בעיה שמתחילה אצל האמהות). קשה להם להתרגל לטעמים ו/או למרקמים שונים, קשה להם לעבור מהאכלה לפי דרישה (היצמדות ביום ובלילה לשד במשך חודשים – "עיקרון הרצף") לסדר יום קבוע ולשינה רצופה ללא האכלה בלילה. קשה להם ללמוד להירדם בעצמם במיטתם עם חפץ מעבר ולישון במהלך הלילה ללא הנקה או בקבוק פורמולה.

קפיצה באחוזוני משקל במהלך שנת החיים הראשונה, מנבאת השמנה בגיל מאוחר יותר (על כך כתבתי פרק ב"הנחיות למניעת השמנה בגיל הרך" שיצא מטעם האיגוד לרפואת ילדים). אני חוזרת ואומרת: כולנו, רופאי ילדים ראשוניים ורופאים בטיפות חלב, צריכים להתייחס בכל הרצינות לקשיים בגיל הרך (כן, כן, כבר מגיל 0), וללמוד איך למנוע מראש או לפתור קשיי התפתחות (בגלל מבנה גופני היפו/היפר טוני, טורטיקוליס, פלג'יוצפלי וכו'), קשיי אכילה ושינה (חריגות מאחוזוני הגדילה), קשיי התנהגות (הנראים אצל ההורים, בעיקר האימא, ואצל התינוק כמובן) וקשיי ויסות.

ככל שתינוק ומשפחתו ממשיכים להתמודד עם הקשיים ולא מקבלים מענה ועזרה, כך הבעיות הולכות והופכות מורכבות יותר. השמנה, הפרעת קשב וריכוז, בעיות למידה, בעיות תקשורת ובעיות נפשיות, כמו גם היפוטוניה וגמישות יתר - כולם תורשתיים.

במילים אחרות: את האינפורמציה בהקשר להתפתחות אפשרית של ליקוי אפשר לזהות אצל התינוק.
אנחנו הרופאים, יכולים לקחת חלק – אם נדע כיצד לייעץ ומה לייעץ – במניעה ובהפחתת החומרה של הבעיות שעשויות להתפתח.

במחקר פרוספקטיבי שאני עתידה לערוך בקרוב, אבדוק את יעילותה של תכנית למניעת השמנה, שתתחיל כבר בביקור הראשון בטיפת חלב ותימשך עד גיל 3 שנים. המחקר יתבצע בעזרת מלגת מחקר ממכון מטרנה.
באותה עבודה בדעתי ליישם גם תכנית לקידום התפתחות (תכנית שפיתחתי בעקבות העבודה על "גורמי ניבוי בגיל הרך להתפתחות ADHD").

אחרי ניסיון של 35 שנה כרופאת ילדים, הגעתי למסקנה שהתקווה טמונה רק בהתערבות שלנו, הרופאים, כבר בגיל הרך. יש למנוע התפתחות של השמנה ראשונית או של ליקוי התנהגותי/התפתחותי מראש ולא לתת לבעיות להתפתח ואחר כך לאבחן או להתחיל בהפניות למכונים להתפתחות הילד או לדיאטנית . אני קוראת אפוא לעמיתי הרופאים: נסו לטפל בבעיות כבר מגיל אפס.

נושאים קשורים:  דעות,  שינה ילדים,  השמנת יתר,  הפרעות אכילה,  הפרעות קשב וריכוז,  השמנת ילדים
תגובות
 
אלפרד דרוקר
23.05.2012, 10:16

מינה היקרה
אני מברך אותך על היוזמה.
אני מצער שאני מדי מבוגר על מנת להרשם.
את נראת טוב בתמונה
ד"ש חמה
אלפרד-אהרון

אלפרד דרוקר
23.05.2012, 10:16

תודה