ילדים צעירים מבצעים לרוב פעילות גופנית רבה, אולם רמת הפעילות יורדת במהלך הילדות, עד לרמה נמוכה משמעותית מהרמה המומלצת. על פי מחקרים קודמים, נראה כי גיל 10 הוא תקופה קריטית בכל הקשור להעלאת רמת הפעילות הגופנית על מנת למנוע השמנה.
עוד בעניין דומה
מחקרים בתנאי מעבדה הראו כי אנשים מסוימים יכולים להגיע לרמה משמעותית של פעילות גופנית באמצעות משחקי וידיאו פעילים. לגבי המצב בתנאים טבעיים יותר, יש מחקרים שונים שתוצאותיהם סותרות. מחקר זה הוא מחקר מבוקר אקראית שנועד לבחון את השאלה.
המחקר כלל 78 משתתפים בני 9–12 (ממוצע 11.3) שה-BMI שלהם היה באחוזון 50–99 (בממוצע 87.1%). הילדים חולקו אקראית לשתי קבוצות. לכל הילדים ניתנה קונסולת Wii, והוצעו להם שני משחקים לבחירה מתוך חמישה (אחד בתחילת המחקר ואחד בשבוע 7). לילדים בקבוצת המחקר הוצעו משחקים פעילים (הכרוכים בפעילות גופנית), ואילו לילדים בקבוצת הביקורת הוצעו משחקים לא פעילים (שאינם כרוכים בפעילות גופנית). רמת הפעילות נמדדה באמצעות אקסלרומטר, שהוצמד באמצעות חגורה מותאמת לירך למשך שבעה ימים.
לא נמצאו הבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת במספר הדקות שבהן בוצעה פעילות גופנית או בכמות הפעילות הגופנית הכללית. כמו כן לא נמצאו שינויים על פני הזמן בשתי הקבוצות.
בתחילת המחקר מילאו ההורים שאלונים, ועל פיהם הוגדרה שכונת מגוריהם כ"בטוחה" או "לא בטוחה". החוקרים שיערו כי אצל ילדים בשכונות לא בטוחות, שבהן ההורים נמנעים מלאפשר לילדים לצאת לשחק בחוץ, השפעת המשחקים הפעילים תהיה משמעותית יותר – אך לא כך היה. כמו כן, לא נמצאה השפעה של ה-BMI, של רמת ההשכלה, של רמת ההכנסה במשפחה, של מספר משחקי הוידיאו הכללי או של מספר המשחקים הפעילים בבית הילד.
החוקרים מסכמים כי על פי התוצאות, בסביבה טבעית משחקי וידיאו פעילים אינם גורמים לעלייה ברמת הפעילות הגופנית של ילדים בני 9–12.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: