במאמר המתפרסם בגיליון ינואר של Pediatrics, שני מומחים לאלרגיה, ד"ר רוברט ווד מהמרכז לרפואת ילדים בג'ונס הופקינס, וד"ר סקוט זיכרר (Sicherer) מבית החולים "מאונט סיני" בניו-יורק, מדגישים כי על הרופאים המטפלים לנהוג בזהירות כאשר הם מפנים ילדים למבדקי אלרגיה ולהימנע מאבחון שמבוסס רק על תוצאות טסטים אלו.
עוד בעניין דומה
במאמר הם מדגישים כי מבחני האלרגיה אינם "פתרון קסם" לאבחון. הם מזהירים כי אין להשתמש בבדיקות דם, שהפכו לכלי אבחון פופולרי בשנים האחרונות, וכן במבחני דיקור עור, כצורת אבחון יחידה העומדת בפני עצמה. לדבריהם זוו "כלי נשק מיושן" בארסנל מבדקי האלרגיה. יש לבצע בדיקות אלו רק לשם אשרור או חיזוק חשדות ולעולם אין לחפש אלרגיות אצל מטופל א-סימפטומטי.
מבחן אלרגיה (אילוסטרציה)
כאשר קיים חשד לאלרגיה למזון, ממליצים שני המומחים להעביר את המטופל מבדק "מאתגר" שהוא סטנדרט הזהב לאבחון. במקרה זה מדובר בצריכת מנות זעירות של מזון חשוד כאלרגן בהשגחה רפואית מלאה.
בניגוד לאלרגיות למזון, מדידת תגובה אלרגית אקוטית במבדקי דיקור עור או בבדיקת דם, אמורה לאתר נוכחות של נוגדני IgE שמקורם במערכת החיסונית. אנשים רבים שמבדקי העור שלהם היו חיוביים או שנתגלו אצלם כמויות מדידות של נוגדני IgE כלל אינם אלרגיים. מחקר קודם העלה כי אצל 8% מהילדים בדיקות דם ודיקור עור הציגו תוצאות חיוביות לגבי אלרגיה לבוטנים, אבל רק 1% מהם הראו סימפטומים קליניים, הדגישו מחברי המאמר.
בדיקות כאלו מזהות לעתים רגישות לחומר מסוים, אך אינן יכולות להיחשב למנבא אמין לשאלה אם אצל אותו אדם תתרחש תגובה אלרגית ממשית וגם לא ניתן לברר באמצעותן מראש עד כמה חמורה תהיה התגובה האלרגית, מדגישים שני הרופאים החוקרים בדיווחם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
