פרטים ראשונים על סטנט חדשני המיועד לתינוקות הסובלים ממומי-לב מולדים והגדל עם גופו של המטופל, יוצגו לראשונה בעולם בכנס הקרדיולוגיה ICI Meeting 2011 שייפתח היום (יום א') במלון "דיויד אינטרקונטיננטל" בתל-אביב ויימשך עד יום ג'. את הסטנט מפתחת החברה השוויצרית Conic Vascular העוסקת בטכנולוגיות בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית.
עוד בעניין דומה
הסטנט עשוי מחומר גמיש הגדל ומתרחב יחד עם עורקי המטופל. הוא יוכנס לגופו של התינוק בצנתור. קוטרו הראשוני בעת הכנסתו הוא 3.0 מילימטרים. עד שנתו ה-15 של הילד אמור הסטנט להתרחב עד ל-16–18 מילימטרים. משמעות הדבר היא שהילדים לא יזדקקו להליכים כירורגיים נוספים ב-15 השנים הראשונות לחייהם. מנואל פרנטה, נשיא ומנכ"ל קוניק ווסקולר הודיע שהסטנט נמצא עתה בשלבי ניסוי בבעלי חיים. צפי השוק לסטנט כזה: 20 אלף יחידות בשנה.
בכנס צפויים להשתתף למעלה מ-1,000 אורחים מהארץ ומחו"ל. בתוך כך נמסר כי בכנס יתבשרו הקרדיולוגים ועובדים בחדרי הצנתור בישראל כי הושגה הכרה בכך שהם חשופים לקרינה ברמה המסכנת את בריאותם, ולפיכך הם הוכנסו לרשימת המקצועות של "עובדי הקרינה". הכרה כזו משמעותה תוספת ימי חופשה והבראה והכרה בבעיות אורתופדיות ובבעיות רפואיות אחרות שמתגלות אצלם כמחלה הקשורה במקצוע.
נושא זה עמד במרכז מאבק מקצועי של האיגוד הקרדיולוגי והחוג לקרדיולוגיה התערבותית מיום הקמתו. פרופסור אריאל רוגין, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבית החולים רמב"ם, שהיה בין מנהלי המאבק בתקופה האחרונה, יצא בקריאה להשוות את תנאיהם של עובדים בחדרי הצנתורים לאלה של הצוותים במכוני הרנטגן, ה-CT ודומיהם.
פרופסור רוגין מסר כי הוא מעריך שקרדיולוג פולשני נחשף בכל יום עבודה לקרינת רנטגן הנמשכת 60–200 דקות. כמה מחקרים הוכיחו בעבר שבקרב עובדי בתי החולים, הרופאים העובדים בחדרי הצנתורים ובמכוני הלב הם הסקטור הנחשף לקרינה ברמה הגבוהה ביותר. "גם הטכנולוגיות החדשות אינן מבטיחות צמצום של רמת הקרינה הכוללת שהרופא נחשף אליה". רוגין הוסיף: "העבודה שלנו איננה יכולה להתבצע בשלט רחוק. האלקטרו-פיזיולוג המשתיל קוצב, או המצנתר הפותח עורק מוצר, חייבים לעמוד ליד החולה בקרבת מקור הקרינה. לשם השוואה: מבחינת יחידות הקרינה, מיפוי לב יכול לחשוף את הרופא לקרינה בכמות השווה לכ-500 צילומי בית חזה ובדיקת CT חזה-בטן".
עוד אמר פרופסור רוגין שקיימים נתונים המצביעים על חשד לקשר בין עבודה בחדרי צנתור לפגיעה באיברים שאינם מוגנים ולהופעת מחלות המטולוגיות, מחלות בבלוטת התריס, ושיעור גבוה יותר של קטרקט. ברוב חדרי הצנתורים יש ציוד מתקדם ומערך ביגוד המגנים על הצוות המטפל, אך התמונה עגומה לגבי מצב התחזוקה ואיכות הפיקוח על הקרינה במכשור רפואי במרבית חדרי הניתוח בארץ.
"העומס על מערכת הבריאות מתבטא גם בחשיפה מתמשכת של הרופאים העובדים במשמרות ארוכות בסביבת מערכות המבוססות על קרינה. לכן חשוב מאוד שיכירו בנושא הקרינה, ויבחנו כיצד אפשר לצמצמה וכיצד להגן על הצוות בצורה המיטבית", הדגיש פרופסור רוגין.