חדשות

פרס נובל לרפואה יוענק לשלושה מדענים שמחקריהם הובילו לפיתוח החיסון התרפויטי

שלושת המדענים שיחלקו ביניהם את הפרס חקרו את מורכבותה של המערכת החיסונית. אחד מהם נפטר שלושה ימים לפני ההכרזה על הזכייה

פרס נובל (מקור: ויקיפדיה)

פרס נובל (מקור: ויקיפדיה)

שלושה מדענים – ברוס בויטלר (53) פרופסור אמריקני לגנטיקה ואימונולוגיה מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת סאות'ווסטרן טקסס בדאלאס ומכון המחקר סקריפס שבסן-דייגו קליפורניה; פרופסור ז'יל הופמן (70) יליד לוקסמבורג, שעמד בראש מעבדת המחקר בשטרסבורג, צרפת בין השנים 1974 ל-2009 והיה גם נשיא האקדמיה הלאומית הצרפתית ב-2008-2007 וכן הביולוג רלף סטיינמן (68), יליד קנדה, מהמרכז לאימונולוגיה ומחלות אוטו-אימוניות באוניברסיטת רוקפלר שבני-יורק – הוכתרו אתמול (יום ב') לחתני פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2011. מחקריהם פורצי הדרך עוסקים במורכבותה של המערכת החיסונית, ולדברי  ועדת הפרס בשטוקהולם הם הובילו לפתיחת עידן החיסון התרפויטי העתידי, שבאמצעותו גוף החולה יוכל לתקוף מהר יותר גידולים סרטניים ומחוללי מחלות דלקתיות שונות.

הפרס בסך כולל של 10 מיליון קרונות – כ-1.46 מיליון דולר – אמור להתחלק כך: מחציתו בין בויטלר והופמן ומחציתו לסטיינמן. שעות אחדות לאחר ההכרזה על הזוכים בפרס נודע לוועדת פרס נובל כי פרופסור סטיינמן נפטר שלושה ימים קודם להכתרתו, ביום שישי 30 בספטמבר – והוועדה כלל לא הייתה מודעת לכך. סטיינמן נאבק ארבע שנים בסרטן הלבלב ובחודשים האחרונים לחייו אף טופל באמצעות תרופה שפותחה על בסיס מחקריו.

ב-1973 גילה סטיינמן את התא הדנדריטי, המתפעל את תאי ה-T שבמערכת החיסונית. התא הדנדריטי מוגדר כגורם המפתח את 'הזיכרון האימונולוגי' ומגן על הגוף מפני דלקות עתידיות. מחקריו האחרונים של סטיינמן הראו כי התאים הדנדריטיים למעשה מפקחים על פעילות תאי ה-T במערכת החיסונית ומווסתים אותה. אלו תוקפים פתוגנים ובה בעת מונעים פלישה ותקיפה של הגוף עצמו בידי עצמו.

ועדת פרס נובל נדרשה לקיים אתמול דיון חירום דחוף כדי להחליט כיצד לנהוג, מאחר שעד היום לא קרה מקרה שבו חתן פרס נובל בתחום המדעים הוכרז כזוכה מבלי שחבר השופטים ידע שכבר איננו בין החיים. תקנון הפרס שעודכן ב-1974 אוסר להעניק את הפרס למי שמת, אלא אם כן נפטר בין ההכרזה על זכייתו לבין טקס הענקת הפרס, החל תמיד ב-10 בדצמבר. בעבר זכו לאחר מותם רק שניים: מזכ"ל האו"ם דאג המרשילד השבדי זכה בפרס נובל לשלום ב-1961 והמשורר השבדי אריק אקסל קרלפלדט זכה בפרס נובל לספרות ב-1931. וויליאם וויקרי מת ב-1996 ימים אחדים לאחר שהוכרז כחתן הפרס בכלכלה.

בהודעה שפרסמה ועדת פרס נובל נאמר כי מחקריהם של בויטלר והופמן, שנעשו על זבובי פירות ועכברי מעבדה עוסקים בתגליותיהם משנות ה-90 של המאה ה-20. הם עסקו בקולטני החלבונים (TLR) המזהים פולש זר לגוף וגם מבחינים בין חיידק למיקרו-אורגניזמים האחרים, ואז מפעילים את השלב הראשון בשרשרת תגובות ההגנה של הגוף (המערכת האימונולוגית המולדת). עבודתו של סטיינמן למעשה השלימה את מחקרי השניים, כיוון שהיא עוסקת בשלב האחרון בפעילות המערכת החיסונית כשהיא מסלקת מהגוף את התוקף-הפולש ולמעשה מתפעלת את חלקי המערכת החיסונית הנרכשת. לא בכדי הגדירו חברי ועדת הפרס את שלוש העבודות ככאלו שעוסקות ב"שומרי הסף" של המערכת האימונולוגית.

"תודות למחקרים של השלושה מפותחים עתה חיסונים טובים יותר למניעה ולטיפול בטווח-הרחוק במחלות שונות כמו סרטן וכן במחלות הקשורות במצבים א-נורמאליים של המערכת החיסונית, כאשר הגוף תוקף את עצמו, כמו דלקת פרקים , סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה ומחלות דלקתיות כרוניות שונות. כיום עדיין אין בשוק זריקות חיסון מהסוג הזה אבל בעתיד יהיו חיסונים מסוג זה, כמו החיסון כנגד הפטיטיס שכבר קיים ומבוסס על מחקרי השלושה.

להודעה הרשמית של ועדת פרס נובל לרפואה לשנת 2011

נושאים קשורים:  חדשות,  אימונולוגיה,  האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית,  פרס נובל לרפואה,  המערכת החיסונית,  תא דנדריטי
תגובות