דעות

צדק חברתי, גם במערכת הבריאות

בישראל ישנה מגמה מדאיגה של הקטנת ההוצאה הלאומית על בריאות והגדלת הנטל הכספי על הפרט

שביתת הרופאים החלה שלושה חודשים לפני המחאה הציבורית על יוקר המחיה, ולכאורה אין קשר ביניהן. אולם למעשה שתיהן מבטאות את הזעקה של הקטנת ההוצאה הציבורית לשירותים חברתיים, ובהם שירותי הבריאות.

ישראל מקציבה כיום פחות מממוצע ה-OECD עבור שירותים חברתיים ועבור חינוך, ויש לזכור שבניגוד למדינות ה-OECD, ישראל מאופיינת בילודה גבוהה ומבורכת. לכן חלק לא קטן מהדורשים "צדק חברתי" הם גם הורים לילדים.

מי שבוחן את ההוצאה הלאומית על בריאות בעשור האחרון יכול להבחין בשתי תופעות מדאיגות:

1. הקטנת ההוצאה הלאומית על בריאות, בעוד שהמגמה בעולם המערבי היא זחילה אטית מעלה.
בשעה שבה ההוצאה הלאומית על בריאות כאחוז מהתל"ג בישראל הייתה 8.1% בשנת 2001, היא ירדה ל-7.7% בשנת 2008.

2. העברת חלק ניכר מהמימון מהוצאה ציבורית להוצאה פרטית.
אחד מ"עמודי האש" שטווה פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, מתייחס לסוגיה זו של צמצום אי-השוויוניות.

בניגוד לחברי, אני סבור כי בראייה מקרו-כלכלית של עדיפויות, אל לה למדינת ישראל להוסיף מיטות אשפוז מעבר לסיכום בין האוצר למשרד הבריאות. אך אגף התקציבים באוצר שוגה בכך שאינו מבין כי MIXE CASE החולים השתנה בצורה דרסטית, דבר המחייב תוספת כוח אדם למיטות הקיימות.

ככל שהדגש המבורך הוא על גידול הפעילות האמבולטורית, כך מצב החולים המאושפזים חמור יותר, ומכאן שזעקת המתמחים לתוספת תקנים מוצדקת.

דוגמה אחרת לטעות דומה היא נושא כוח האדם הסיעודי במערך האשפוז הפסיכיאטרי. הנהלת משרד הבריאות קיצצה בשיעור ניכר את מספר המיטות לחולי הנפש, תוך קביעת עיקרון שלפיו חולה נפש שמחלתו אינה פעילה לא צריך להיות בבית חולים. לכן מספר המיטות בהוסטלים גדל מאוד.

מאידך, באותה עת חל שינוי קיצוני בתמהיל החולים המאושפזים, ורובם חולים קשים ואלימים. הדבר יוצר עומס אדיר, בייחוד על האחיות. לצערי הרב, למרות סיכום כתוב בנדון בין משרד הבריאות לאגף התקציבים ודרישת איגוד האחיות, תוספת כוח האדם טרם יושמה.

הצלת הרפואה הציבורית מחייבת גם צמצום של ההוצאה הכספית הפרטית של החולים. יש לצמצם הוצאה זו לפחות בשליש, הן כדי להקל על הציבור והן כדי למנוע פגיעה בחולים אשר לעתים לא נדירות לא נוטלים את התרופות בשל עול ההוצאה הכספית.

מה חבל שתוך העימות הקשה נעלמה לחלוטין הסוגיה של הסטת משאבים מהרפואה הציבורית לרפואה הפרטית, סוגיה בעלת חשיבות רבה ביותר כשיש מגמה להצלת הרפואה הציבורית.

נושאים קשורים:  דעות,  הרפואה הציבורית,  מדיניות בריאות,  פרופסור רוני גמזו,  רפואה פרטית,  שביתת הרופאים
תגובות
 
אהרון תומר
11.08.2011, 18:38

פרופ' שני מציין בצדק כי "בישראל ישנה מגמה מדאיגה של הקטנת ההוצאה הלאומית על בריאות והגדלת הנטל הכספי על הפרט" וכי אף סיכומים בכתב אינם מכובדים יותר על ידי הממשל. הסיבה לכל התחלואה בשירות לציבור, בריאות, חינוך, סיוע סוציאלי, הוא ניתוק הולך וגובר בין הממשל לבין העם ואין יותר רווחתו של העם מענינו של הממשל. להלן מכתב תגובה קצר ששלחתי לפני ההפגנה למען "צדק חברתי" במוצ"ש האחרונה בתל אביב.
"למטה המאבק שלום,
אני שמח מאוד לראות שירדתם לשורש הבעיה –"הממשלה התנתקה מהעם". האמת היא שהממשלה מנותקת מהעם זה זמן רב – ואתם הפעילים כדבריכם רק השבוע עמדתם על כך.
"העם בחר את הממשלה, אך הממשלה בחרה בבעלי ההון" – רק החלק השני נכון וכבר מבקר המדינה טבע את המונח "הון שלטון".
אך העם לא בחר את הממשלה וגם לא בחר את חברי הכנסת. ראשי הממסד הפוליטי הם שבחרו את חבריהם ולעם הגישו רשימות מוכנות לאשרור בלתי נמנע, זאת כדי שיוכלו לשלוט בו ולשים כפם על כספו ונכסיו. על מנת לעקר במידה רבה גם תלות זו חברו יחד קואליציה ואופוזיציה לשלטון יחדיו בעם – זה כבר שנים רבות.
מכאן, שבמציאות הישראלית אין עתידו הפוליטי של חבר הכנסת תלוי בעם – הוא תלוי אך ורק בראשי מפלגתו, והשירות למפלגה בלבד ולחבריו לשלטון – לא השירות לעם – הוא שיקבע את כניסתו לרשימה בבחירות הבאות.
בנוסף, חברו יחד הון ושלטון, זה תומך בעליית הפוליטיקאים לשלטון, ואלה גומלים לו במתן הרשאות והטבות נרחבות לשלוט כלכלית בעם ובנכסיו.
אטימות הממסד השלטוני לעם וצרכיו היא פועל יוצא של מציאות זו – בה השלטון אינו תלוי למעשה יותר בעם. אמנם עדין יכול העם לקבוע את יחסי הכוחות אך כאמור תלות זו מוקטנת בהרבה על ידי התחברות של המרכז והימין לחלוק יחדיו את עוגת השלטון.
הפתרון היחיד המתבקש ואשר רק הוא, במציאות הישראלית שנוצרה, יכול להעלות ארוכה להתנתקות הממסד הפוליטי מהעם וצרכיו – הוא חוק בחירות ישירות ואישיות לכנסת.
זו הדרך היחידה למיסוד תלות האיש הנבחר בבוחריו ולא רק בראשי מפלגתו. על המפלגה להציג לבוחר יותר ממועמד אחד לבחירה ועל הבוחר להחליט מי מבין האישים ראוי לתפקיד.
אם מעל הוא או לא מילא תפקידו כהלכה כנציג העם, יוחלף הוא בעתיד על ידי הבוחר באיש אחר, אף אם מאותה המפלגה.
רק כך תתקיים הדרישה הבסיסיות לדמוקרטיה תקינה – שלטון העם, על ידי העם, למען העם.

כל זה לא בא להפחית ממאבקכם הצודק לשיפור מיידי של מצבו ואיכות חייו של העם העובד והמשרת.

תחזקנה ידיכם !"

פרופ' אהרון תומר

אגרנט
28.08.2013, 11:55

המושחתים שנמצאים עדיין במערכת הבריאות ויונקים מעטינה הם הם אלה שמשחיתים את המערכת לטובתם ומספרים לנו כל מיני סיפורים עם קודים לא ברורים................. ..נכון פר' שני עד שהמשטרה לא תחקור כמה מאנשים אלה הנגועים בשחיתות אשר מוכרים וידועים לא יהיה שקט במערכת הבריאות אנשים ששולטים בכיפה זה עשרות שנים .... מושחתים נמאסתם

נסים אגרנט ספ

עדנה קוט
13.08.2011, 16:44

מאת פרופ' עדנה קוט שבת 13.8.11
מאחר וחישוב תקנים נעשה עד כמה שידוע לי על פי מספר מיטות במחלקה ,מרפאה מכון הרי שהצעתו של פרופ' שני שהיא נכונה אינה יכולה כנראה להתיישם. תקנים ורופאים נוספים רבים זה מה שדרוש לניהול תקין של מערכת הבריאות וכן בקרה. לאו דןוקא שעון.
משום מה לא הוזכרו בהודעות השונות של הר"י גימלאי הרופאים שחלק ניכר מתוכם צעירים בעלי ידע וניסיון ולמעשה מבוזבזים. חלק מקבל פנסיה מזערית משום שהגיעו מחו"ל ועבדו מספר שנים יחסית קטן עשרים שנה בערך. לעתים קרובות לא זכו בקרן של שעות נוספות או כוננויות כמו קרן בר ואחרות .נובע מכך שצמחו פנסיונרים די צעירים מנושלים לחלוטין. כל אחד מהרופאים העובדים הופך במקרה הטוב של הישרדות... לגימלאי אך רק אז הוא מבין שיש לסלול מסלול לקראת היציאה לגימלאות עוד בהיות הרופא עובד . יוצאים אנשים לגימלאות עם פנסיה של 3000-2000 ש"ח מבתי חולים של בריאות כללית. כאשר חבריהם(עובדי משרד הבריאות שמעולם לא הפרישו לפנסיה) זוכים בתוספת 22% על פי פסק הבוררות לעשר השנים הקודמות ואלו הם אינם מקבלים ולו פרוטה ומצפים שהמדד יעלה מעט. זו ממש שערוריה.חבל שרופאי קופת חולים בריאות כללית הפרישו לפנסיה כל השנים גם ארבעים שנה.נכון שהמעביד השלים חלקו בקרן פנסיה.אבל מדוע הבוררות אינה חלה עליהם הרי מקבלי פנסיה ממשלתית מקבלים שכרם מהקופה הכללית של העם . כלומר שוב מפרישי כסף ל פנסיה במוסד "פרטי" כמו בריאות כללית גם מממנים עקרונית את תוספת הבוררות לחבריהם ואילו הם לא מקבלים דבר ואיש לא קם לזעוק על העוול המשווע..
פרופ' שני אולי אתה במרצך וכשוריך ומסירותך למטלות , תהיה מוכן לסייע לעמיתיך הרופאים הגימלאים בעצה ותכנית שפורים.הידיעה שסבא רופא אינו יכול במקרים רבים להעניק תשורה כלשהי לנכדו. מבישה ולעתים קרובות מייסרת..
אגב אני הכנסתי בשנות השמונים המאוחרות במחלקה שבראשה עמדתי ,עבודה במכוני האי.אי.ג'י,מרפאות ועוד' אחר הצהרים לרווחת בית החולים,הקהילה ורווחת הרופאים.לניצול שטחי עבודה שעמדו חשופים. לגבי הגימלאים ניתן למצוא עבודות שונות ובלבד שהגימלאי יהיה מסוגל לעבוד ושתקרת המס תהיה גבוהה יותר לגביהם עד גובה מסויים. היום הם משלמים מס על כל אגורה מעל שכר מינימום( שנוצר עם קצבת זיקנה)ושכרם יוצא בהפסד. זה במקרה הטוב שהגימלאי מסוגל לעבוד .רבים מוגבלים מבוגרים יותר ואינם יכולים להמשיך.
.
עדנה קוט

פנינה ברבלק
15.08.2011, 08:04

במקום בו מקצצים בשירות הניתן לחולים ועומסים כל כך גדולים לא ניתן למצוא את המילה חמלה. אלא אך ורק שחיקה שמקהה את החושים.
אחיות המגיעות לעבודה בבתי חולים פסיכיאטרים חייבות להגיע לסביבת עבודה בטוחה. האלימות כלפיהם מסכנת את חייהם. יש להוסיף תקני סעוד לבתי החולים הפסיכיאטרים.

ד"ר דגן לנה
15.08.2011, 10:49

אנחנו הרופאים רואים את המערכת בכללותה, ולכן מאבקנו איננו סתם מאבק על שכר, כפי מנסים להציגו בציבור, אלא מאבק על תיקון העיוותים שהושרשו במערכת הבריאות במדינת ישראל עשרות שנים. עיוותים הגורמים לבריחת עמיתים מן המקצוע ולאי-כניסתם של רבים וטובים אחרים. מאבקנו הוא לכן על דמותה של המערכת כולה. אם אנחנו לא נצליח לגרום לשינוי העיוותים – אף אחד לא יוכל לעשות זאת

סנטנצה
24.08.2011, 18:55

אינטרסים ואינטרסנטים לא השתנו מאז 1994-תחילתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
מונחי שפה חדשים הוכנסו:סל בריאות,ביטוח משלים מושלם/ולא שלם,מיקור חוץ,פריסה/פעימה,
סל תרופות וטכנולוגיות,מסגרת התקציב"הקדוש".
האינטרסנט=האוצר
האינטרס=החלשת הרפואה הציבורית=הקטנת הוצאות הממשלה!!!
האינטרס=חיזוק הרפואה הפרטית=הגדלת הכנסות הממשלה!!!-16%מ.ע.מ על תרופות הנרכשות
במסגרת פרטית,ועל אמצעים שאינם בסל.בתוספת מס הכנסה על העבודה במערכת הפרטית של
רופאים,אחיות,טכנאים,ונותני שירות אחרים.!!!
כל זה בשם "התחרות והרפורמה" דיגלה של הממשלה ועושה דברה האוצר!!!
רפורמה זה מאוחר!!!
חייב לבוא מהפך ומהפכה שניצניה ניראים בכל הארץ ולא רק ברפואה!!!