הרופאים קיימו מאז ומעולם מערכת יחסים עם יצרני התרופות. בעולם המודרני יכולה מערכת היחסים הזו להיות סבוכה מאוד, ולהציב דילמות בפני הרופאים והחוקרים לגבי השפעתה על ביצוע תפקידם.
עוד בעניין דומה
מחויבותם של הרופאים ובתי החולים הינה מתן טיפול רפואי נאות למטופליהם, ואם לא יעשו כן, יאבדו את אמון מטופליהם. חברות התרופות, מצידן, מחויבות לספק לשוק מוצרים חדשים, ובכך להרוויח כסף עבור בעלי המניות בהן. אם לא יעשו כן, יפשטו רגל. עלות הפיתוח של תרופות חדשות הינה גבוהה מאוד (כ-802 מיליון דולר לפיתוח תרופה חדשה לחלוטין ומעל 100 מיליון דולר לפיתוח גרסה חדשה לתרופה קיימת, ע"פ הערכה משנת 2003). לפיכך לחברות התרופות אינטרס לגיטימי לקדם את מוצריהן.
חשוב להיות מודעים לכך שרופאים נהנים במקרים רבים מקשרים עם תעשיית התרופות. האינטראקציה בין הרופא לתעשיה מתבצעת בעיקר באמצעות התועמלנים, אשר תפקידם לספק לרופא מידע אודות התרופה שהם מייצגים וכן להשפיע עליו על מנת שיעדיף את השימוש בה על פני שימוש בתרופות מקבילות.
חלק מקידום המוצרים נעשה באמצעות חלוקת ארוחות חינם, או מתנות הנושאות את הלוגו של המוצר (עטים, ספלים וכו'). באופן טבעי קבלת מתנה יוצרת אצל המקבל מחויבות כלשהיא כלפי הנותן. נציגי תעשיית התרופות מודעים לכך שחלוקת מתנות תגרום למסר שהם מעבירים להתקבל טוב יותר, ומתנות אלו הן אמצעי יעיל להשפעה על שיקול דעתם של הרופאים ולהגביר את מכירת המוצר.
כולנו מודעים לכך שמתנות אלו משיגות את מטרתן, שכן אילולא כן לא היו חברות התרופות ממשיכות בחלוקתן, בעוד שלמעשה ע"פ נתונים מארה"ב, חברות התרופות השקיעו פי שניים בקידום המוצרים מאשר במחקר ופיתוח מוצרים חדשים. אולם מחקר שבוצע בקרב מתמחים ברפואה פנימית בארה"ב הראה כי 61% מהם סברו כי המתנות שמחלקות חברות התרופות אינן משפיעות על שיקול דעתם האישי לגבי רישום תרופות, אולם רק 16% סברו שמתנות אלו אינן משפיעות על שיקול דעתם של רופאים אחרים.
למרות שמרבית הרופאים נוטים לראות את עצמם כחסינים מפני השפעת טכניקות שיווקיות, ברור כי אין זה כך. לפיכך, למרות שאינטראקציה עם תועמלנים רפואיים מספקת מידע לרופאים, היא עלולה גם להשפיע על רישום התרופות, ולפגוע באמון המטופלים כלפי הרופא.
חלק משמעותי מהמחקרים הרפואיים ממומנים ע"י חברות התרופות. בעוד מחויבותם של החוקרים היא חיפוש אחר האמת המדעית, חברות התרופות מחויבות, כאמור, לרווח כספי. במחקר שבחן מחקרים שבוצעו לגבי השימוש ב-Calcium channel antagonists נמצא כי מחקרים שעורכיהם נהנו מתמיכה כספית של חברות התרופות הראו נטיה משמעותית לתוצאות שתמכו בשימוש בתרופות לעומת מחקרים "עצמאיים".
לאחרונה, זוהו מספר מקרים בעייתיים של קשר בין חברות התרופות לחוקרים, ולפיכך החלו מוסדות האקדמיה בפיקוח הדוק יותר לגבי קבלת מימון מחברות תרופות. אולם הנושא מורכב וסבוך, שכן המימון ע"י חברות התרופות תורם רבות לעצם קיום המחקרים ולגילוי ופיתוח תרופות חדשות, ולא סביר כי בעתיד הנראה לעין יוכל גורם נקי מאינטרס או כוונות רווח לממן את המחקר הרפואי כולו.
גם אצל עורכי העיתונים המדעיים ויועציהם קיים לעיתים קרובות ניגוד אינטרסים. עורכי עיתונים מדעיים טענו כי קשה למצוא מומחים שיביעו את דעתם לגבי התאמתם של מחקרים המוגשים לעיתון לפרסום, אשר אינם מועסקים בתפקיד זה או אחר בחברת תרופות אחת לפחות.
החשש העיקרי הוא מפני "ghost writing" - כלומר חברת תרופות המשלמת לכותב מקצועי כדי שיכתוב מאמר (שכן מאמר אשר נכתב ע”י כותב מקצועי הינו בעל סיכוי גבוה יותר להתקבל לפרסום), כאשר השם המופיע על המאמר הינו של חוקר ידוע, כך שתרומתה של חברת התרופות מוסתרת מעין הקורא. לפיכך, גם מעקב אחר הספרות הרפואית עלול לגרום לרופא להיות נתון להשפעתה של תעשיית התרופות.
רופאים בארה"ב מחוייבים ללמוד בתכניות ללימודי המשך על מנת לשמור על רשיונם לעסוק ברפואה. מרבית תכניות הלימוד הללו ממומנות ע"י חברות התרופות, ולפיכך תיתכן השפעה של חברות התרופות על תוכן הלימוד בהם. עם זאת, אם לא ימומנו ע"י חברות התרופות, לא יימצא גורם אחר שיממן תכניות לימודי המשך.
לסיכום, האינטראקציה בין הרופאים (או החוקרים) וחברות התרופות היא מערכת יחסים עסקית, אשר כוללת היבטים חיוביים כגון הבאתם של מוצרים חדשים לשוק, עדכון הרופאים אודות מוצרים חדשים, ומימון של מחקר או תכניות לימוד שלא היו יכולים להתקיים אחרת. היא כוללת גם היבטים שליליים, שהעיקרי שבהם הוא השפעה של אינטרסים מלבד טובת החולה (או חשיפת האמת המדעית) על התנהלותו של הרופא או החוקר, וכן חשיפתם של רופאים להשפעה שיווקית שעלולה להטות את שיקול דעתם.
הסקירה מסוכמת במספר המלצות. על מנת להבטיח מהימנות ושלמות מקצועית של הרופאים, ולאפשר את הטיפול הטוב במטופליהם, ממליצות הכותבות ועדות אשר מקבלות החלטות לגבי מוצרים רפואיים יהיו חפות מניגוד אינטרסים (כלומר יקבלו חוות דעת מגורמים שאינם מוטים, ורופאים שהינם בעלי אינטרס כספי זה או אחר יימנעו מהשתתפות בהן).
כמו כן מומלצת שקיפות לגבי הגורם המממן את המחקר כלפי משתתפי המחקר, וכן בעת הצגת תוצאותיו, וכן מומלץ כי כל רופא יחשוף מצבים שעלולים ליצור ניגוד אינטרסים בעת כנסים, מצגות, הרצאות וכדומה. עוד מומלץ לקיים תכניות לימוד שילמדו את הרופאים לזהות את הבעייתיות שבקשר עם תעשיית התרופות, ויסייעו להם לפתח לתקשורת יעילה עם תועמלנים, וכן יסייעו להם לזהות דילמות אתיות הנוגעות לנושאים אלו.
לבסוף מומלץ כי בתי חולים, מוסדות מחקר רפואיים ואיגודים מקצועיים יפתחו הנחיות לגבי מפגשים מקצועיים, פרסום מוצרים רפואיים (ובכלל זאת מתנות וארוחות חינם המסופקות ע"י חברות התרופות) ומימון מחקר.
כותבות מאמר המקור: ד"ר סוזן ג. אלברשיים וד"ר אגנטה גולן
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור: