כאשר אדם מעשן ומודע לנזק הבריאותי העלול לנבוע מכך ונמנע מלהופיע לבדיקות, אין להטיל על הרופא את האחריות למצבו. כך קבע בית משפט השלום בתל אביב.
עוד בעניין דומה
בית המשפט דן בתביעה שהגישה משפחתו של אדם שנפטר מסרטן בהיותו כבן 60. מדובר באדם שחלה כ-10 שנים קודם בסרטן האשכים, לאחר כריתה וטיפולי קרינה הוא היה תחת מעקב רפואי. כן נתגלתה אצלו סוכרת. בהמשך פנה המטופל לרופאת משפחה עקב כאבים בחזה, שיעול טורדני, סחרחורות, כאבי ראש ואיבוד משקל. כמו כן התלונן על לחץ מאחורי עין ימין וסינוור בשתי העיניים.
כעבור זמן, הופנה המטופל על ידי רופאה אחרת לביה"ח הדסה עין כרם, שם נערכה לו דגימת רוק שגילתה כי הוא סובל מגידול סרטני בריאה עם חשד לגרורות בכבד ובראש. לאחר טיפול בהדסה ובבית החולים איכילוב, הוא נפטר.
בית המשפט דן בשאלה אם רופאת המשפחה התרשלה באבחון המחלה ואם גילוי מוקדם היה מציל את חייו. כל המומחים הסכימו כי האיש היה בסיכון גבוה לחלות בסרטן, כי נהג לעשן שתי קופסאות סיגריות ביום במשך למעלה מ-40 שנה.
חוות הדעת מטעם הרופאה והקופה גרסה כי היתה התייחסות רצינית לתלונותיו של המטופל וכי רופאת המשפחה טיפלה במנוח במסירות, במקצועיות ובמלוא האחריות. עוד טענו הנתבעות כי המטופל הפגין זלזול וחוסר אכפתיות להמלצות, לא ביצע בדיקות וצילומים אליהם הופנה, לא שעה להמלצות חוזרות ונשנות להפסקת העישון הכבד, לדיאטה ולפעילות גופנית סדירה.
השופטת קבעה כי רופאת המשפחה לא הזניחה את תפקידה אלא עקבה בהתמדה אחר מצבו של המנוח.
במהלך המשפט התעוררה הסוגיה, עד כמה רופא המשפחה צריך להיות אקטיבי מול מטופליו. התובעים טענו שהרופאה היתה צריכה לוודא שהמטופל מבצע את הבדיקות אליהן היא מפנה אותו. הנתבעות טענו שאין לדרוש מהרופאה לפעול כשמרטפית בנוגע להמלצות הטיפוליות שהעניקה למטופל.
השופטת הכריעה לטובת הנתבעים וקבעה כי לפי העדויות המטופל היה אדם עצמאי בהחלטותיו וודאי שהיה מודע לסיכון הממשי במצבו לאור ההיסטוריה הרפואית שלו. במקרה כזה, האחריות מוטלת עליו בלבד.
השופטת פסקה לנתבעים פיצויים בסך 25,000 שקל.
*תא 56474/05, עיזבון ברנד ישראל ברנד ז"ל, ברנד עמליה נ' חזן יעל ד"ר ואח', ניתן ביום 15.6.11 ע"י השופטת מיכל שריר בבית המשפט השלום בתל-אביב