• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
משפט

התינוקת נולדה עם שיתוק מוחין; בית המשפט קבע - לא היתה רשלנות בלידה

על פי התביעה, אם האם היתה מוכנסת מיד עם הגעתה לבית החולים לניתוח קיסרי, הנזק המוחי היה נמנע. בית המשפט דחה את התביעה

פסק-דין

פסק-דין

בית המשפט דחה את תביעתה של תינוקת שאובחנה כלוקה בשיתוק מוחין, שאמה טענה לרשלנות הצוות הרפואי בלידה. בית המשפט קבע כי לא היתה רשלנות בהחלטה שלא לבצע באם ניתוח קיסרי מיד עם הגעתה לחדר הלידה וכי לא הוכח קשר סיבתי בין המצוקה העוברית לבין הנזק המוחי.

נשיאת ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופטת בלהה גילאור, השופטת פסקה כי הצוות הרפואי שקל את תוצאות הבדיקות וכי ההחלטה להמשיך בניסיון ליילד בלידה נרתיקית אינה מהווה התרשלות, אלא בחינת אופציה טיפולית שנראתה לצוות הרפואי עדיפה על ניתוח קיסרי.

האם הגיעה לבית החולים בשבוע ה-41 להריון, עם צירים והועברה לחדר לידה. התינוקת נולדה במשקל 3,140 גרם. כשהייתה בת שנה וחמישה חודשים אובחן איחור התפתחותי מוטורי. בהמשך אובחן CP (יcerebral palsy) עם spastic diplegia.

לטענת התביעה, בית החולים התרשל בכך שלא שלח את האם לניתוח קיסרי מיד עם הגעתה למיון וכי המצוקה העוברית הממושכת ממנה סבלה התינוקת מרגע שהאם פנתה לחדר המיון ועד שנשלחה למחרת לניתוח קיסרי (כ-18 שעות), היא שגרמה לנזק המוחי. חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם התובעת גרסה כי ניתן היה למנוע את הנזק המוחי לו הצוות הרפואי היה מתייחס כיאות לממצאי הניטור ולהערכת ה-BPS.

המדינה טענה להגנתה כי החלטת הצוות הרפואי להמשיך בלידה וגינלית תוך חיבור למוניטור היתה החלטה סבירה, העולה בקנה אחד עם המקובל בספרות הרפואית ואינה התנהלות רשלנית.

חוות הדעת הרפואית שהוגשה מטעם המדינה גרסה כי ציון האפגר התקין, לצד הרמה התקינה של החומציות בדם בבדיקה שנלקחה מחבל הטבור, היעדר תופעות נוירולוגיות או פגיעה מערכתית אחרי הלידה, מצביעים על כך שהתובעת נולדה במצב כללי טוב וללא הפרעה חמצונית.

בהסתמך על חוות דעת זו, קבעה השופטת כי ההחלטה ניתוח קיסרי היא שאלה של ניהול הלידה ואינה קשורה עם ציון ה-BPS.

לב ליבה של המחלוקת בשאלה האם היה על הצוות הרפואי להורות על ביצוע ניתוח קיסרי מוקדם יותר. התובעים טענו כי היה צריך לוותר על הליך הזירוז (פיטוצין) ולפנות לניתוח קיסרי. השופטת לא קיבלה עמדה זאת וקבעה כי לא הייתה סיבה סבירה להימנע מניסיון יילוד באמצעות זירוז.

פרופ' אריה הרמן, יו"ר איגוד הגניקולוגים, אשר נתן חוות דעת מטעם ההגנה אמר לאחר החלטת בית המשפט:  "אני חש סיפוק רב שביהמ"ש קיבל את עמדתי לפיה הלידה נוהלה לפי הפרקטיקה המקובלת וכי לא התקיימו הקריטריונים המצביעים על קשר סיבתי בין תשניק בלידה לבין שיתוק מוחין".

נושאים קשורים:  משפט,  שיתוק מוחין,  נזק מוחי,  ניתוח קיסרי
תגובות
בקרמן אלכס
06.07.2011, 08:46

קראתי בספוק את הכתבה. לראות התיחסות השופטת להתנהלות סבירה ופרקטיקה מקובלת ,ולא רק לתוצאה .